ככל הידוע לי, ישראל היא המקום היחידי בעולם שיש בו חג שכולו נסוב סביב הדלקת מדורות. יכול להיות שפספסתי איזה שבט אינדיאני בדרום אמריקה, יסלחו לי האנתרופולוגים שביניכם אם אכן יש כזה בנמצא. בכל אופן, מצאתי לנכון לבדוק, באופן פרוביזורי להחריד, מה המשמעות הסביבתית של החג הזה. בשביל זה אנחנו צריכים להניח כמה הנחות ולעשות כמה חישובים. גם אם יש לכם חמש יחידות בספרות צרפתית ואתם מקבלים סחרחורת ממספרים, אני מפציר בכם להמשיך לקרוא עד הסוף, כי הפואנטה נוגעת גם לכם.
נניח שציבור מבעירי המדורות הוא הישראלים היהודים (עם כיפה, בלי כיפה, שומרי מסורת וחובשי כיפה שקופה). ציבור זה מהווה 75.6 אחוזים מהאוכלוסייה, שהם 5.7 מיליון אזרחים. נגדיר, לצורך התרגיל, שמבעירי המדורות הם בגילאי 4-18. איך הגעתי לזה? כי הבת שלי בת 3 וחצי ובגן שלה עושים מדורה (גם בשנה שעברה עשו אבל נניח לזה), ומעל גיל 18 אני נוטה להאמין שמעטים טורחים לגנוב עצים מאתרי בנייה. מס' האזרחים היהודים בכל שנתון הוא כ-120,000, ולכן בשכבת הגיל המדוברת מתחממים לאורן של מדורות כמיליון ושמונה מאות אלף ילד וילדה, נער ונערה.
עוד הנחה שאני נאלץ להניח על בסיס אינטואיציה גברית (שידועה כבעייתית) היא שממוצע החוגגים סביב כל מדורה הוא כ-25. כן, יש מדורות עם 8-9 משתתפים, אבל יש לא מעט עם כיתות שלמות. כך שהגענו להערכה שאין גסה ממנה, שבמהלך ל"ג בעומר נדלקות בישראל כ-72,000 מדורות. אגב, לאלוהים יש 72 שמות, אבל אני לא חושב שזה קשור.
עכשיו אני נדרש למשימת הערכה לא פחות חסרת ביסוס מדעי מרוב ההנחות הקודמות שהנחתי כאן: כמה עץ נשרף בכל מדורה? מדורה שאמורה לספק את יצר הפירומניה של כ-25 משתתפים אינה מדורה קטנה ורומנטית. ולכן, לאחר שהתייעצתי ארוכות עם עצמי, החלטתי שבכל מדורה עולים באש כ-50 ק"ג עץ. ההנחה שלי היא שאם יש כאן טעות אז היא כלפי מטה, כלומר שמשקל העץ שנשרף במדורה הוא למעשה גבוה יותר. מצד שני, כבר הרבה שנים לא הייתי במדורת כיתה, ואולי היה עדיף שאת הטור הזה יכתוב טל מוסרי (או עידו, אני לא מצליח להבדיל ביניהם). אבל בואו נזרום עם 50 ק"ג.
אז חישוב הביניים מראה לנו שבל"ג בעומר עולים באש בערך 3,600,000 ק"ג של עץ. מה זה אומר? מיד נבין.
ובינתיים - הפוגה קלה. הנה גרף מעניין שמציג את זיהום האוויר של ל"ג בעומר תשס"ה באור חדש. בגרף אנחנו רואים את פליטת החלקיקים הקטנטנים (עד 10 מיקרונים). משום מה ברחובות שורפים הרבה יותר עצים מאשר בכרמיאל. מודיעין גם היא מככבת. אולי זה קשור ביחס בין מספר מועדוני הלילה למספר התושבים - מי שאין לו בילוי לילי במהלך השנה מחכה לל"ג בעומר כדי לשרוף משהו. אבל מה שחשוב כאן לסיפורנו, זה היחס בין פליטת החלקיקים בשעות היום לבין שעת המדורות. רואים את השפיץ הזה?
ובחזרה לחישובים. בק"ג עץ יש כ-1500 קק"ל (קילו-קלוריות, יחידות אנרגיה). בק"ג נפט, להבדיל, יש כ-10,000 קק"ל, מה שאומר שכמות הפחמן הדו-חמצני (CO2) שנפלטת משריפת ק"ג עץ קטנה בהרבה מזו הנפלטת מק"ג נפט. ה- CO2 שנפלט בבעירה הוא זה שמוסיף לאפקט החממה ולהתחממות כדור הארץ. אבל הבעירה של העץ היא מאוד חלקית. העשן שאנחנו רואים אינו CO2, שהוא למעשה שקוף, אלא רעלנים ומזהמים שונים שעיקר פגיעתם הוא במערכת הנשימה, או דיאוקסינים שמחוללים סרטן, פוגעים בפריון, גורמים למוטציות אצל עוברים והשד יודע מה עוד. בקיצור, אל תיקחו את זה לריאות.
אז היו לנו 3,600,000 ק"ג עץ, שכל אחד פולט 1.5 ק"ג פחמן דו-חמצני, פיח ושלל רעלנים וגופיפים מזיקים. לכן, לפי החישובים הנ"ל, הגענו ל-5.4 מיליון ק"ג (כלומר 5,400 טון) של שיט, שנפלטים לאטמוספירה בכל ל"ג בעומר.
בישראל נפלטים כ-80 מיליון טון של גזי חממה מדי שנה, שהם בערך 220 אלף טון ליממה. ולפיכך, סך פליטת המזהמים של מדורות ל"ג בעומר שווה ליותר מחצי שעה של פליטת גזי החממה בישראל כולה. אפשר לומר אם כך, שמבחינת הסביבה, בל"ג בעומר, אנחנו מוסיפים יותר מחצי שעה ליממה. אז אל תשכחו להזיז את השעונים קדימה, אתם עלולים לפספס את כיבוי הצופים.
נתוני הבסיס הדמוגרפיים והנתונים על פליטות פחמן בישראל נלקחו מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה