תגידו, יכול להיות שגם אתם הוצאתם חצי מהמשכורת שלכם על סמארטפון חדש ויפה? יכול להיות אפילו שעשיתם את זה בחודש האחרון, מאז שמס הקנייה ירד? והשאלה הכי חשובה: למה דחוף לרבים כל כך מאיתנו להשקיע חלק גדול כל כך מההכנסה הפנויה דווקא על סמארטפון?
חודש עבר מאז ששר האוצר משה כחלון ביטל את מס הקנייה על הטלפונים הסלולריים, והחנויות בטירוף. אל תשאלו. אייפון 7, שעלה קודם 3,750 שקל, עולה עכשיו רק 3,150! גלקסי אס שמונה ו-LG G6 רק 2850 שקל. ממש בלי כסף. הקופסאות נעלמות מהמדפים.
מוותרים על ביגוד וחינוך, לא על הסמארטפון
רגע. מה? אלה עדיין הסמארטפונים הכי יקרים בשוק. אפשר לקנות אחלה סמארטפונים שעושים אותו דבר בחצי מחיר. אבל הישראלים אוהבים מותגים, ורבים קונים את המכשירים הכי יקרים - כמעט בלי קשר לגובה ההכנסה. זה מה שהתברר בסקר שעשינו ב-NEXTER בשיתוף מכון פאנלס: ההוצאה שלנו על מכשיר סלולרי מושפעת רק מעט מכמה שאנחנו מרוויחים. לא כולנו לובשים פראדה ונוהגים במרצדס, אבל עשירים, עניים, בינוניים – לפחות 60% הישראלים קונים אייפון, סמסונג או LG חדשים פעם בשנה-שנתיים. זה בעצם אומר שככל שאנחנו מרוויחים פחות, אנחנו מוציאים חלק גדול יותר מההכנסה שלנו על הסמארטפון. זה אומר שלא מעט אנשים שמרוויחים שכר ממוצע ואפילו פחות מזה - יוותרו על חינוך, בגדים ואולי תרופות לפני שיוותרו על הסמארטפון היקר והממותג שלהם.
למשל, משפחות שמכניסות 12,500 שקל (ומעלה) בחודש מוציאות על רכישת מכשירים סלולריים את אותם סכומים כמו משפחות עשירות בהרבה. כשההכנסה יורדת מתחת ל-12,500 שקל, ההוצאה על מכשירים סלולריים יורדת קצת, וגם אז לא באופן קיצוני. כשמדובר במשפחות שמרוויחות פחות מ-7,700 שקל בחודש – חצי מהן יוציאו על סמארטפון יותר מ-1,500 שקל, ורבע – יותר מ-2,500 שקל. לרמת ההכנסה אין שום השפעה על תדירות ההחלפה.
אופיום להמונים
אז אולי צריך להפנות את השאלה אלינו – איך טיפס הסמארטפון כל כך גבוה בסדרי העדיפויות שלנו? אולי כי הוא הייצור הכי קרוב אלינו – לפני כל מכשיר אחר, לפעמים גם לפני משפחה וחברים. אנחנו נוגעים בו ומביטים בו יותר מבכל אדם או חפץ. יותר מזה – הסמארטפון זה אנחנו. הרגשות, המחשבות, הזיכרונות והסודות שלנו נמצאים בפנים. אם יש לי מכשיר יפה, חכם ויקר, זה כנראה אומר שאני יפה, חכם ועשיר.
נכון, הסמארטפון הוא כלי העבודה הכי חזק שיש לנו – אבל הוא גם הכלי הכי חזק לבזבוז זמן ולחיסול הריכוז שלנו. הוא פוגע בזוגיות, בילדים ובעבודה. הוא גם הסם שמשכך לנו את חרדות החיים ועושה לנו נעים. כשמשהו מטריד אותי - אולי יפטרו אותי? אולי היא תזרוק אותי? - אני מיד מסיח את הדעת עם פייסבוק, קלאש אוף קלאנז או איזו שטות ממכרת אחרת. אז עכשיו אנחנו לא רק מכורים – אנחנו גם מקבלים עזרה מהממשלה לקנות את הסם שלנו. נדמה לי שלזה בדיוק קוראים אופיום להמונים.
בימוי: יעל רפופורט
צילום: רועי ברקוביץ'
עריכה: נעמה דעוס
הפקה: ליהי פיין
תחקיר: מורן קלפר, ירדן שגב ואהוד קינן
עורך הדעות: ניב שטנדל
יש לכם דעה מעניינת, בווידאו או בטקסט? שלחו לנו: opinions@mako.co.il