ביום העצמאות שעבר שחררתי את עצמי לחופשי ויצאתי מהארון כביסקסואל. תיארתי לעצמי שההכרזה על יום העצמאות שלי תזכה להדים ולא התרגשתי יותר מדי מהתגובות. אבל היום, כשאני מציין שנה מחוץ לארון המוּלטיסקסואלי, אני מתחיל להבין קצת יותר לעומק את מלוא המשמעות של האמנציפציה העצמית הזו.
רק מחוץ לארון אתה מגלה עם אילו צרות מתמודדים מוּלטיסקסואלים מוּצהרים. והצרה הגדולה ביותר היא שאתה הופך לאובייקט מיני. ולא רק אתה – גם מוּכי הגורל שאיתך, כמו בת הזוג שלך, החברה שמלווה אותך למסיבה או הפרטנר למיטה. מסתבר שאובייקטיפיקציה היא מחלת המין הכי מדבקת בימינו.
ואם אתה ביסקסואל מוצהר שגם לא מתבייש לנהל חיי מין בריאים וסקרנים – דמך מותר. לא רק שאתה נתפש כמטרה נוחה להטרדות מיניות - אתה גם זוכה לחוות את התופעה הנפלאה של האשמת הקורבן.
ואני עוד ביסקסואל פריבילגי. אני גבר לבן ממעמד לא נמוך, יצאתי מהארון בגיל מאוחר כשאני כבר מגובש נפשית, והייתה לי רשת ביטחון נפלאה של משפחה, חברים ובני זוג תומכים משני המגדרים. לחלק ניכר מהמולטיסקסואלים שעומדים בפני הבחירה לצאת מהארון אין את הפריבילגיות האלה. הם נתקלים בכל הבעיות שחוויתי על בשרי, ועוד. למשל, כמעט חצי מהביסקסואלים העידו כי הם מתקשים למצוא עבודה במשרה מלאה. וכשהם מוצאים אחת, 73% מהם מספרים כי היא לא תואמת את השכלתם הפורמלית. ביסקסואלים מספרים על חוויות של מחיקת הזהות, של זלזול וביטול - ולא רק על ידי סטרייטים, אלא אפילו בקהילה הגאה עצמה.
אז מה הפלא שאחוז ההתאבדויות בקרב בני נוער ביסקסואלים הוא הכי גבוה באוכלוסייה? מה הפלא שביסקסואלים, שהרפואה לא ששה להכיר בזהותם המינית, נוטים לסבול מדיכאון ומבעיות בריאותיות?
לצאת מהארון מקל קודם כל על עצמך ועל הסביבה שלך. אבל הוא מקל גם על המון אנשים שמפחדים לצאת מהארון, כי יש להם מה להפסיד.
בשביל זה אני פה – לעזור לכל הגאים, ובפרט המולטיסקסואלים, להתגבר על הפחד המובן, לאזור אומץ ולעבור לחיות מחוץ לחשכת הארון. אומרים שאור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. לא תאמינו אילו נפלאות הוא יחולל לבריאות הנפשית שלכם.
אנחנו לא מוכנים יותר למחיקת הזהות שלנו. אנחנו חלק בלתי נפרד מהקהיל הגאה. אנחנו לא סטרייטים שמתנסים, לא הומואים או לסביות עם חיים יותר נוחים לכאורה. אנחנו לא מבולבלים. אנחנו מאוד סגורים על עצמנו. ואנחנו כאן – ובכל מקום.
*
סייעו בהכנת הסרטון: דניאל הולצמן ואיילת מור
בימוי: יעל רפופורט
צילום: רועי ברקוביץ'
עריכה: נעמה דעוס
הפקה: ליהי פיין
עורך הדעות: ניב שטנדל
יש לכם דעה מעניינת, בווידאו או בטקסט? שלחו לנו: opinions@mako.co.il