"בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
לִבֵּנוּ עָנָה בִּתְפִלָּה נוֹשָׁנָה
שֶׁיָּפָה וְשׁוֹנָה תְּהֵא הַשָּׁנָה
אֲשֶׁר מַתְחִילָה לָהּ עַכְשָׁיו"
כשנעמי שמר כתבה את מילות השיר היא (וגם אנחנו) לא תארנו לעצמנו סיטואציה שבה נבקש שהשנה הבאה תהיה יפה ושונה. כל שנה שאני קורא או שומע את השיר אני מייחל כמובן לשנה טובה יותר, שנה יפה יותר. אך פתאום השנה המילה "שונה" מקבלת משמעות חדשה עבורי ועבור רבים.
מגפת הקורונה
אני מבקש שבשנת תשפ"א, השנה הבאה עלינו לטובה, תהיה שנה של פריצת דרך בחיסון שימגר את המגיפה. "וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן"- כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה בראש השנה, וביום זה נתפלל לא רק על בני ישראל גם על עמי כל העולם לעצירת המגיפה ולבריאות.
חברה בריאה
בשנה שבה ההורים שלנו הלכו לקלפי מספר פעמים, שנדמה שהקיטוב מכרסם בנו ובחברה שלנו, כשכל אחד מתבצר בעמדתו ובהשקפת עולמו. בשנה הבאה ניקח על עצמנו להיות יותר סקרנים כלפי האחר, להקשיב לדעות שונות משלי, לחפש את הטוב ולהאמין שבכל אחד יש ניצוץ של אור. אני מקווה שנצליח לכבד האחד את השני, גם אם אני לא מסכים עם דעותיו או מנהגיו. נדבר פחות במילים של שנאה ופירוד, שנדע לפרגן אחד לשני, להתאחד, להעריך. לתת כתף ועזרה הדדית בימים קשים וגם בימים טובים.
מדינה יהודית ודמוקרטית
מדינת ישראל עומדת על שני עקרונות חשובים, מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. לדעתי השנה נטו יותר להעצים את הפן הדמוקרטי במדינה, והקטינו בחשיבותה של המדינה היהודית.
דיונים אשר משווים בין תפילה במניין בבית כנסת לפעילות בחדרי כושר, חוסר הבנה ואפילו זלזול במבקשים להתפלל במניין. אל מול הפגנות של אלפים בשם הדמוקרטיה, צמצום מניינים לשלושים מתפללים, גם הם באוויר הפתוח. זכות ההפגנה צריכה להיות זהה לזכות התפילה. ה"ימים הנוראים", ראש השנה ויום הכיפורים, הם ימי השיא במעגל השנה היהודי. רבים פוקדים את בתי הכנסת בימים אלו, גם מי שלא רגיל לתפילות במהלך השנה. לשמוע קול שופר בראש השנה, כל נדרי ונעילה ביום הכיפורים יחסרו השנה לרבים המבקשים פעם בשנה להתחבר לאמת הפנימית שלהם וללב היהודי הפועם בקרבם.
המילים "סגר", "ריחוק חברתי", "קפסולה", "מסכות" - לכל אחד ואחת מאיתנו "סגר" זו נקודה רגישה. סימני שאלה ודאגה כלכלית. דאגה לקרובים לנו, לסבא ולסבתא - לבריאותם, לרווחתם ועם מי יהיו בחגים. חוסר ודאות של תפילות החג שהונהגו לאורך הדורות. בימים הנוראים אנחנו צריכים "להוריד מסיכות", להתחבר ליום הדין, להתוודות על חטאינו ולבקש מחילה. דווקא בימים אלה אנחנו נאלצים לעטות את המסיכות ולשים בינינו מחיצות למניעת הדבקות. עם כל הקשיים והחששות אנחנו נקראים לריחוק חברתי. שבשנה הבאה המילים הללו יחזרו למילון ונוכל לשוב ולנהל חיינו כבשגרה טובה יותר, אחראית יותר ומודעת לסביבה.
חינוך
השנה כובד האחריות על הלימודים עובר לילדים עצמם. אם בכל שנה כאשר אני בבית הספר לומד ומתחנך לערכים שמונה שעות ביום. עכשיו גם בשעות הללו האחריות מוטלת עליי לוודא שהבנתי את החומר הנלמד, ועם זאת לא נטשתי את האתגר לשמור על חברים גם כשפחות מומלץ לפגוש אותם.
כלכלה
הקושי הכלכלי שמתלווה למגיפה, לסגר, לריחוק החברתי, הוא צרה נוספת שרבים נאלצים להתמודד השנה ונראה שנצטרך להתמודד עם השלכותיה על כלכלת המדינה גם בעוד שנים רבות ומעמדה הכלכלי של ישראל בעולם. שבשנה הבאה נצליח לעזור טוב יותר למי שנזקק לסיוע כלכלי. שנחזק את כלכלת ישראל על-ידי חיזוק התוצרת המקומית וקנייה כחול-לבן.
עזרה הדדית, התנדבות, סיפורי השראה
בראש השנה אנחנו מתבקשים להסתכל על השנה שעברה ולבקש על השנה שתהיה. אנחנו רוצים להשאיר מאחור את הדברים הלא טובים ולבנות את השנה הבאה על גבי היסודות הטובים שהבאנו מהשנה שהייתה. שנת תש"פ ידעה גם דברים טובים ועליהם אני מבקש שנבנה את הקומה לשנה הבאה: עזרה הדדית, התנדבויות, פריצות דרך רפואיות, עמידה איתנה מול קשיים רפואיים, סיפורים מעוררי השראה, עידוד לבידוד ועוד דוגמאות חיוביות (שגם אינן קשורות בהכרח לקורונה כמובן).
שנדע להכיל אחד את השני, שנהיה קשובים לצרכים ולדעות. שלא נתבצר כל אחד בעמדתו. שנת בריאות, שנה של שלום גם בתוכנו, שנה של כלכלה חזקה ויציבה, שנה של ערבות הדדית, שנה של חיזוק המדינה היהודית והדמוקרטית, שנה של חינוך טוב, שתהיה שנה טובה!
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
משה גרינברג גר בחדרה, תלמיד כיתה י' בישיבת "אמית נתיבות דרור" באור עקיבא, מתעניין בפולטיקה ומשמש כתב צעיר בערוץ כנסת. אפשר לעקוב אחריו בטוויטר