ראש הממשלה התראיין השבוע לאריה גולן בכאן רשת ב' והוציא שוב את השד העדתי מהבקבוק, בצעד שמחייב לשאול – למה השד עדיין נכנס לבקבוק הזה? אתה הרי יודע שיוציאו אותך, אתה רואה שיש בחירות כל שבועיים, אתה באמת כבר לא צריך את הבקבוק. שחרר את הבקבוק, שד. תישאר בחוץ תחסוך עבודה.
אבל שדים בצד, ביבי עורר סערונת קטנה כשנשאל ״התמותה כמעט מגיעה ל-6,000, זה דבר מזעזע. איך אנחנו נמצאים במקום הזה?״, וענה: ״תשאל את השאשות והפקות והפקה. פקה פקה ושאשא שאשא״. כלומר, אם אני מבין נכון, ביבי מנסה ללעוג לביקורת ולהקטין אותה (״פקה פקה״) ולמי שלשיטתו מובילה את הביקורת הזו, ח״כ יפעת שאשא ביטון (״שאשא שאשא״). האם ביבי יצא פה גזען? כנראה שכן, כי לעג והקטנה של אנשים עם שמות משפחה מזרחים זאת פרקטיקה עתיקה של גזענות. מצד שני קוראים לו ״ביבי״ אז אני מניח שאני ״אימוג׳י של אדם שמרים ידיים לצדדים״ בנושא הזה.
אריה גולן שאל על כמעט 6000 הרוגים מקורונה. איך הגענו למצב הזה?!
נתניהו: פאקה פאקה שאשא שאשא pic.twitter.com/R2IxmPfO2d
אבל מה שיותר מעניין פה זה חוסר היכולת של ביבי להתמודד עם ביקורת, גם כשה״ביקורת״ הזאת היא אשכרה ששת אלפים חיי אדם שהלכו, כשייתכן שחלקם הלכו בגלל החלטות שגויות שהוא קיבל. אחרי שביקש מאיתנו לסמוך עליו, ומבקש מאיתנו שוב לסמוך עליו, עם האחריות על החיים שלנו, כשאנחנו שואלים אותו האם יכול להיות שהוא לא עמד בהבטחה הזאת, הוא מתחיל לצעוק עלינו הברות, כשהוא מנסה להגיד שחיי האדם האלה הם משניים לעומת החיים שניצלו.
אבל זאת ראייה נרקיסיסטית, שמוכיחה שגם ביבי רואה את הסיטואציה רק דרך הפריזמה של ״ביבי טוב / ביבי לא טוב״. ברור שששת אלפים מתים זה מספר אפסי לעומת תשעה מיליון אזרחים חיים. ברור. אבל זה היה רלוונטי לוּ השאלה הייתה ״האם ביבי עושה יותר תועלת מנזק״, וזו לא השאלה. השאלה היא ״האם אפשר היה להציל חיי אדם בקורונה״. והתשובה: כנראה שכן.
אלה הרגעים שבהם זה ברור שביבי הוא לא רשע או כושל, אלא פשוט מרוכז בעצמו. הוא לא רוצה להציל חיי אדם או לשפר את איכות החיים, הוא רק רוצה שיגידו שהוא עשה טוב. לוּ היה אכפת לו, הוא היה מצליח להביע אמפתיה כלפי המתים ומשפחותיהם גם במחיר של פגיעה בתדמית המושלמת שהוא שואף לייצר לעצמו. אבל לא אכפת לו, אז הוא עסוק בלרדת על היריבים הפוליטיים שלו, ולהתאבסס על האופן שבו התקשורת מסקרת אותו.
לביבי לא אכפת מאיתנו. אני כבר משוכנע בזה. לפעמים האינטרס שלו חופף את האינטרסים שלנו, וכשזה קורה זה מטריף וכולנו נהנים. אבל כשזה לא קורה, אנחנו רק מכשול בדרך לאידאליזציה שהוא מנסה לייצר לעצמו, ואז הוא שונא אותנו. הוא נעלב מאיתנו, הוא אפאטי אלינו ולסבל שלנו, הוא מקטין אותנו ולועג לנו, והוא מצייר אותנו כנטל. אנחנו תפאורה בתסביך אישיות של אדם אחד. כשמדובר בביבי, כל שאשא ושאשא מאיתנו צריך לזכור שבסוף היום, אנחנו פקה בפוטנציה.
הומופובים משני הצדדים
מסתבר שאחמד טיבי לא אוהב הומואים. יותר מזה: מסתבר שהוא גם חושב שמסרים הומופובים מובהקים הם הדרך להביא מצביעים מהחברה הערבית. כשנשאל השבוע בפודקאסט עם וואיל עוואד את השאלה (המטריפה בפני עצמה) ״מהי עמדתך הברורה בנושא להט״בים?״, תשובתו של טיבי הייתה: ״שואלים אותנו בחוגי בית מהי עמדתנו בקשר ללהט"בים. אנחנו נגד קידום התופעה. אם יהיה חוק לקידום להט"בים הייתי מצביע… נגדו״. כנראה שהתשובה הייתה מה שנקרא חלבית, כי המראיין לחץ ושאל ״שאלה פשוטה, מהי עמדתך לגביהם?״, וטיבי השיב: ״אני עניתי, ופרסמנו הודעה בעניין זה, שאנחנו נגד קידום תופעה זו״.
״נגד קידום תופעה זו״! טיבי, באמת, תן לנו משהו לעבוד איתו. משהו שיהיה אפשר להסביר. אתה עומד בראש מפלגת שמאל שדוגלת ב״שלום ושוויון״, אתה עושה צחוקים בטוויטר, אפילו אכלנו שיפודים פעם ביחד אחרי אירוע ״שבתרבות״. איך יכולת? מה זה הדיבור הדוחה הזה? מי קורא לאנשים ״תופעה״? עד כמה אתה מכור למעמד שלך שאתה מוכן לעשות דה-לגיטימציה כזו מסוכנת לאנשים רק כדי לשמר אותו?
אין גבול לצביעות. שנים הוא צווח על זכויות אדם אבל לדרוך על להט"בים ולחבור לקיצונים שבימין כדי להפלות אותנו - זה בסדר.
טיבי, אנחנו לא ״תופעה״. המשפחה שלי לא ״תופעה״. יש עתיד תמשיך להיאבק למען הקהילה הגאה. כן, גם למען להט״בים ערבים שחיים בפחד וסבל בגלל פוליטיקאים כמוך. pic.twitter.com/yjFmsT1Pql
מיותר לציין שההתבטאות הזאת של טיבי עוררה מחול שדים, אבל אציין את זה בכל זאת כי זה רלוונטי וזו גם הזדמנות להגיד ״מחול שדים״ (ולשאול, אגב, האם אחד מהשדים שיוצא במחול זה השד העדתי. אני מניח שכן, הרי חייבים שד אחד שעושה שמח). טיבי הוא סמן ליברלי בפוליטיקה הערבית, לכן מתבקש לגזור מההתבטאות הזאת משמעות רחבה על החברה הערבית בכללותה. והתגובות היו בהתאם: ימנים צהלו על ההוכחה שהחברה הערבית היא הומופובית, ושמאלנים ניסו לגשר על הבאג בראש. מה זה, חשבנו שהומופוביה זה של דתיים וחרדים!
בנקודה הזאת אני חושב ששווה להזכיר משהו חשוב: עד לפני עשר דקות כל העולם היה הומופובי. אני מזמין את כולכם לצפות בכל תכנית טלוויזיה מיינסטרימית מלפני כמה שנים, אתם תאבדו את השפיות שלכם מלראות איך כל גבר סטרייט מתעקש להדגיש את הסטרייטיות שלו. גם כשאף אחד לא שואל. זאת באמת חוויה. אפילו ברק אובמה, כנראה הנשיא הליברלי ביותר בהיסטוריה האמריקאית, היה צריך לעבור דרך עד שהסכים לתמוך בנישואים חד-מיניים. לנו החילונים נוח לחשוב שאנחנו גיי-פרנדלי מטבענו, אבל בואו.
הומופוביה היא לא מחלה של מגזר אחד מסוים. כן, כנראה שהרבה יותר קל היום להיות אדם להט״ב בעולם החילוני מאשר בעולם החרדי או הערבי. אבל זה לא כי אנחנו נאורים יותר, זה פשוט כי יש לנו אינטרנט יותר מהיר. זה הכל. יש בדיוק אותה כמות של להט״בים חרדים וערבים כמו חילונים, ולחשוב שהמהפכה לא תגיע לכולם זאת פסימיות במקרה הטוב והתנשאות במקרה הרע. בסופו של יום, אני אפילו לא בטוח שטיבי הוא הבנאדם הכי הומופוב שאכלתי איתו שיפודים.