"אני חושב שכולם יודעים שהתיקים נגדי תפורים והיום התברר שהם אפילו לא תפורים עד הסוף. הרבה דברים חסרים שם, אפילו מבחינת התביעה. ולכן לא נראה לי שימהרו לשלב ההוכחות לפני הבחירות, בכל מקרה זה ייתפס, גם אם זו לא הכוונה, זה ייתפס כהתערבות בוטה בבחירות. ואם יהיה דבר כזה אז אני אומר לך, אנחנו ננצח בגדול". כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך מסיבת עיתונאים שקיים עם ראש ממשלת יוון, קלאבוטל לוטרקי, ביום שני האחרון.
עכשיו, בואו נפרק את שתי הפצצות שביבי הפיל במשפט הזה: "אני חושב שכולם יודעים שהתיקים נגדי תפורים". אני אישית חושב שאף אחד מאיתנו לא יודע שהתיקים נגד ראש הממשלה תפורים כי בחיים לא ראינו שום ראייה שמצביעה על כך, אבל כשראש הממשלה אומר את זה (ולא לראשונה) הוא מאלץ אותנו לבחור בין הצדדים - החוק או ראש הממשלה. עכשיו, אני אישית אוהב את החוק, כי אני שוקל 50 קילו ובעולם בלי חוק הייתי מת, אבל יש אנשים שמבחינתם החוק הוא מכשול, וביבי נותן להם פה רוח גבית. ויותר גרוע - היות שכל הביטחון שלנו בחברה דמוקרטית בנוי על האמונה שלנו בכך שמוקדי הכוח מחויבים לצדק, כשראש הממשלה מבקש מאנשים לא לסמוך על החוק הוא מערער את הביטחון הזה. הוא גורם לאזרחים תמימים להאמין שבמידה והם יפגשו את החוק מהצד הלא נכון שלו, לא בטוח שיזכו לתהליך הוגן של בירור האמת, כי הם יעמדו מול מערכת זדונית עם מניעים בלתי ענייניים.
זה מטריד מאוד, כי אין דרך להידרדר לאנרכיה בלי לעבור בתחנה הזאת. עכשיו, תומכי נתניהו יגידו שאנחנו כבר חיים באנרכיה. שהמערכת המשפטית חזקה מדי והיא מסוגלת להפיל ראש ממשלה שלא מתיישר לפי הערכים שלה. רק שאין ראיות לזה; יש ראיות לכך שהמערכת לא מושלמת, שיש בה טעויות, שקיימים בה גם אנשים מושחתים. אבל אין ראיה לכך שקיים קשר סודי שמטרתו לדרוס את רצון הבוחר הישראלי. מה שכן יש, מצד שני, זה את ההקלטות הכי מרשיעות אי פעם בהיסטוריה של ההקלטות. כלומר, אני לא שופט וזה לא תפקידי או סמכותי לקבוע מה עבירה על החוק ומה לא, אבל זה מדהים שאנחנו עדיין מקיימים דיון ציבורי בנושא האם ביבי מושחת או לא, כשיש לנו בייסיקלי הקלטות שלו אומר "אחת שתיים, אחת שתיים, זאת שחיתות. שחיתות מתבצעת פה. שומעים את העבירה על החוק? בדיקה, בדיקה, משהו לא חוקי. אם אתה שוטר ששומע את זה, מתבצע פה פשע, נא לבוא לאסוף אותי לכלא".
צד הראיות וצד הקונספירציות
כמו עם החיסונים, כמו עם הקורונה עצמה, גם פה יש צד אחד שמביא ראיות וצד אחד שמביא קונספירציות, ועם שנדרש להתחלק לקבוצות לפי גבולות הגזרה האלה, כשכל צד מתבצר בעמדתו עד כדי כך שנגזר עלינו ללכת לבחירות שוב ושוב. מה שמוביל אותנו לדבר המשוגע השני שביבי אמר: "לא נראה לי שימהרו לשלב ההוכחות לפני הבחירות, בכל מקרה זה ייתפס, גם אם זו לא הכוונה, זה ייתפס כהתערבות בוטה בבחירות. ואם יהיה דבר כזה אז אני אומר לך, אנחנו ננצח בגדול". ועל זה אפשר לענות רק:
אחי
אנחנו
כל
הזמן
בבחירות
בגלל
שמישהו
ממשיך
להוציא אותנו
לבחירות
כדי
לחמוק
מהמשפט שלו
כמה
טיפשים
אתה חושב שאנחנו?!
הוא לא דיקטטור, אבל הדיקטטור יגיע
בשלב הזה זה כבר ברור שהמשפט שלך הוא לא התערבות גסה בבחירות, אלא הבחירות הן התערבות גסה במשפט שלך. וגם למהלך הזה, שבו אתה שוחק את האמון של הציבור בתהליך שנקרא "בחירות", יש השלכות. זאת עוד תחנה שאי אפשר להגיע לאנרכיה בלי לעבור דרכה. אחרי ארבע מערכות בחירות שיש קונצנזוס ברור סביב זה שנתניהו יכול היה למנוע אותן, אנשים כבר מרגישים שהקול שלהם לא משנה, וזה לא הוגן. זה מוזיל את הערך שלנו בדמוקרטיה. ואני יודע שהרבה אנשים חושבים שנתניהו רוצה לדרדר אותנו לעבר דיקטטורה, ואני לא חושב שזה נכון.
>>רוצים עוד? הירשמו לניוזלטרים של קבוצת mako<<
מהיכרות די מעמיקה עם הביוגרפיה של נתניהו (ראיתי דוקו פעם), תמיד התרשמתי שגם כשנתניהו דורס נורמות, או מעקם פינות, או מפר איזונים ובלמים - הוא לא עושה את זה כי הוא רוצה להקים פה דיקטטורה. אבל אני חושב שלבנאדם הבא שכן ירצה, יהיה הרבה יותר קל. אנחנו לא בהכרח מכירים אותו, יכול להיות שהוא עוד לא במערכת הפוליטית, יכול להיות שהוא מחכה בסבלנות לרשת את נתניהו, יכול להיות שזה אמיר אוחנה, אבל כשהוא יגיע - כל השערים כבר יהיו כל-כך פרוצים שלא תהיה לו שום בעיה להיכנס (כן, זה כנראה יהיה אמיר אוחנה. אוחנה בוודאות. כתוב לו "דיקטטור" על המצח העצום הזה).