"כל הטבעונים צבועים כי הצילו תרנגולים ממנהג הכפרות הברברי אבל לא הולכים להציל כבשים ועגלים מחג הקרבן המוסלמי"; משפטים כמו אלה, ששמעתי יותר מדי פעמים השבוע, גורמים לי להרגיש שבאמת אין גבול לאכזריות, לאדישות ובעיקר לטמטום בישראל. 

התירוצים העייפים והמתישים בסגנון "מה עם הילדים בסין, הפליטים מסוריה ומשבר הרעב באפריקה?" או "למה את מעשנת?" (כבר לא אגב, תירוץ אחד ירד) מגיעים מאנשים שחמלה היא מהם והלאה, צבועים סוגנים שגם גורמים להתעללות וגם מעזים לפתוח את הפה. אני יכולה לענות שרק אתמול פעילים טבעונים נסעו ליפו במטרה למנוע שחיטה של 3 כבשים, אבל האם זה באמת משנה? האם הצלת חיים אחת היא תנאי להצלת חיים אחרת? 

הקטע הכי מזוייף כאן הוא שגם מרבית האוכלוסייה בישראל וגם גדולי הרבנים מתנגדים למנהג הבזוי הזה, אבל הכי מגניב וקל כמובן זה להתנגח בטבעונים. וזה עוד כלום לעומת הטיפשים שקוראים לנו "חכמים על חלשים", כאילו שהחרדים עם הסכינים, הגז המדמיע והענפים ששברו רכב על יושביו באשדוד (ובו פעילים למן בעלי חיים שיצאו נגד מנהג הכפרות) היו חלשים. 

ויש גם את האשמת ה"יוצאים נגד הדת שלהם" כלפינו. בולשיט, לא תצליחו להפוך את זה למלחמה נגד הדת, להיפך - צדיק באמונתו יחיה כל עוד אינו פוגע באף אחד. למען האמת, אחד השותפים שלי לדרך הוא חרדי, ורבים מפעילי "החזית למען בעלי חיים" הינם דתיים אדוקים. הנה פוסט אחד של הרב דוד מנחם, למשל, שיוכיח עד כמה ההאשמות האלה הן בחזקת שטות גמורה וחסרת ביסוס. 

 

אבל למה שהפרטים האלה יעניינו מישהו? מדהים איך כשעלה תחקיר "אדום אדום" טענו שאנחנו מצלמים רק אצל יהודים, וכשעלה התחקיר במשחטת "דבאח" טענו שאנחנו גזענים; חטפתי אגרוף פעם בכפר חב"ד ונרדפתי פעם בדיר אל אסד, כך שברור לי רק דבר אחד: שנאה קולקטיבית היא מטומטמת ולא הגיונית.

יש אנשים ויש אנשים אלימים, אבל הכי דוחים אותי הם האלימים המתחסדים - אלה שאוכלים בשר אבל כל פוסט על התעללות בכלב גורר מאות אלפי צפיות ושיתופים, קללות ונאצות. זוכרים את האיומים על חייו של הבחור שנחשד בהטבעת כלבתו בחוף נתניה (ונמצא חף מפשע)? אז למה אתם לא נכנסים לכפרים ערביים ונכנסים באלה שעושים קרבות כלבים? זו לא צביעות?

הנקודה מאוד ברורה: יש את אלה שפשוט יושבים על התחת ולא עושים כלום - לא למען התרנגולים, לא למען הכלבים, לא למען הפליטים בסוריה, לא למען הילדים הרעבים באפריקה ולא למען הקשישים, אבל הם יודעים יופי טופי לחלק עצות ולהסביר לנו מה נכון ולא נכון לעשות. אז לא תודה, אין לנו צורך בעצות והן לא מתקבלות בברכה - הן פתטיות ממש.

אנחנו מבינים שלא כל כך נוח לאנשים עם המראות שאנחנו מציבים בפניהם בוקר צהריים וערב. באמת מצטערים שלא נוח לכם בזמן שאנחנו מנסים לשנות את העולם.