בישראל עדיין שוחטים מדי שנה כ-200,000 תרנגולים במסגרת הכפרות. על אף שגדולי הרבנים כבר יצאו נגד המנהג הברברי הזה, הוא לא מפסיק. לפני שנתיים שיחררה החזית למען בעלי החיים כ-250 תרנגולים לפני שחיטתם בפעולות שחרור סודיות. אולם הבעיה הגדולה במבצעים כאלה היא שהתרנגולים פשוט לא מחזיקים מעמד - מדובר באפרוחים בני 40 ימים, מעוותים, חולים, בקושי נושמים ומולעטי תרופות. ועדיין, אנשים מתייחסים אליהם כ"אוכל". מוזר.

בשנה שעברה הפעולות כבר הפכו גלויות - מחאות פנים אל פנים מול השוחטים, שנדמה להם שבדם ובסבל הם מכפרים על חטאיהם (עיוות מוחי ממדרגה ראשונה). אלו היו פעולות קשות ואלימות - פעילים שלנו חטפו מכות מכל הכיוונים, כשהם יודעים שבשום פנים ואופן אסור להם להרים ידיים, לקלל או לצעוק, אחרת לאנשים תהיה עוד עילה להצדקת הסבל שהם גורמים לבעלי החיים. אך בתוך כל הזוועה הזו הייתה גם נקודת אור: אקטיביסט צעיר נולד.

צמחונות ביהדות (צילום:
גם הרמב"ן התנגד למנהג הכפרות|צילום: "צמחונות ביהדות"

אלדר כהן, אז צעיר בן 17 וחצי, אוכל-כל מפרדס כץ, היה המום ממה שמתרחש מתחת לביתו: בשכונה מתקיים מדי שנה מנהג הכפרות, ובמסגרתו מאות תרנגולים מובלים למרכז השכונה כדי להישחט במקום - אחרי שסובבו מעל ראשו של מישהו. אלדר לא יכול היה עוד לשאת את המראות, ועל כן, באומץ ובשליחות, הצטרף למחאה של פעילי "החזית למען בעלי חיים".

מאז אלדר השתתף כבר בכמה וכמה פעולות של החזית. אחת מהן היתה חסימת משחטת "זוגלובק", שהגיעה בעקבות תחקיר "אנונימוס" אשר חשף התעללות קשה בבעלי חיים; פעמיים בתוך שבוע אחד חסמנו את המקום, וכשכוחות יס"מ הגיעו לפנות אותנו, אלדר התחנן בפניהם עם דמעות בעיניו: "הם מבצעים פה רצח, הם מתעללים בבעלי חיים. לא אותנו צריך לעצור - אותם צריך לעצור". אני זוכרת שנתתי לו נשיקה על הראש, פעיל חדש שנאלץ להתמודד עם חוויות לא קלות בכלל. כשהפער בראשו של אלדר בין "זה אכזרי" ל"זה אוכל" נסגר, בעלי החיים זכו במתנה גדולה; אלדר הוא לא רק פעיל מהמם, אלא גם מפתח גוף המראה שטבעונות לא סותרת גוף שרירי וחסון. 

אלדר כהן, פעיל החזית לשחרור בעלי חיים (צילום: עומר שלו)
מתנה לבעלי החיים. אלדר כהן|צילום: עומר שלו

ולנושא (קצת) אחר: השבוע התארחתי בתכנית הבוקר של אורלי וילנאי וגיא מרוז, והתרגשתי לגלות שהאורח לפני היה אבי זרקי - מוהל ידוע שלאחרונה עבר לטבעונות מטעמי צער בעלי חיים. קשקשנו לנו על המון נושאים - כולם קשורים לטבעונות - ולאחר מכן נתקלתי בפוסט הפייסבוק שלו בו הוא מספר על המפגש שלנו ומפרט שוב על העוול שבמנהג הכפרות. זה שימח אותי מאוד, שכן דברים הנאמרים באופן ציבורי שווים יותר מכאלו שנאמרים בשיחה אישית.

 

 

זהו חודש הסליחות. במקום ללהג "סליחה" ולבקש רחמים וחסד, זה הזמן לנהוג בסלחנות, ברחמים ובחסד כלפי כל יצורי הבריאה.