ושוב הארץ גועשת ורועשת: נחשפה התעללות בבעלי חיים במשחטת זוגלובק. תחקיר בחדשות ערוץ 10, דיון חירום בכנסת, קריאה של אנשים להחרים את כל מוצרי החברה, המנכ"ל שוב מתחבא מאחורי העובדים שלו ומסיר מעצמו אחריות פלילית - ואנחנו מרגישים פעם נוספת את אותו התסכול.
הרי זה כבר תחקיר שני על זוגלובק, לו קדמו תחקירים על "אדום אדום", "דבאח", רפת השרון, חוות פיטום עגלים בכפר ויתקין, מדגרת נודיה, משק עגלי חלב במחולה ועוד ועוד. תמיד מדובר באותו הסיפור: צילום של התעללויות קשות, דיוני חירום בכנסת, צו סגירה לכמה ימים וציבור שמעדיף להתעלם ולשכוח מאשר להתחיל ולקחת אחריות אישית חס וחלילה.
אז משחטת זוגלובק קיבלה צו סגירה בעקבות התחקיר. אבל האם זה באמת קורה? אנחנו לא מחכים לצווי סגירה. אנחנו סוגרים בעצמנו. התחלנו לפעול ברגע שהתחקיר שודר. אנחנו הרי כבר מכירים את התרגולת, את הזיכרון הקצר ואת התמוססות הזעזוע הראשוני כלא היה. הפעם החלטנו שלא מתאים לנו, ושאנחנו עושים פעולה אשר מטרתה תהיה ליצור המשך ישיר לתחקיר.
הפעולה שתוכננה הייתה חסימת שער המשחטה; קשרנו עצמנו אליו בעמידה איתנה והחלטית, לא מאפשרים לאף אחד לעבור בו. עם הגעת משטרת נהריה למקום, ניגש אלי קצין המודיעין ושאל אותי: "פעם קודמת זה לקח יומיים עד שפינינו אתכם, זה מה שאת רוצה גם הפעם?". הודעתי לו באופן חד וברור שנהיה שם ככל שיידרש.
זה לא היה קל. חום אימים תחת השמש הקופחת, שוטרים שבאים והולכים ומלחמת התשה של "הם לא מפנים, אנחנו לא מתפנים". כך זה היה במשך 34 שעות ארוכות, עד שביום השלישי לחסימה פינו אותנו. המון שוטרים ויס"מניקים הגיעו כדי לפנות חבורה של אנשים שמבקשת עולם אחר, עולם טוב יותר, עולם שחומל על כל יצורי הבריאה.
ונשאלת השאלה: מדוע פינו אותנו לאחר 34 שעות אם גם ככה יש צו סגירה על המקום? האם יש לזוגלובק מה להסתיר? אולי זה קשור לעובדה שמיד לאחר שפינו אותנו מהמשחטה הגיעו למקום 20 משאיות אטומות עם לוגו ענק של החברה ותצלום של בעל חיים פרוס דק דק (איכס, אנשים אשכרה אוכלים גופות פרוסות), מלוות באבטחה כבדה של חברה פרטית רק כדי שחלילה לא ייווצר מצב שאנשים יפסיקו ללעוס את בעלי החיים האלו. צמא לדם? התמכרות? אגואיסטיות המסתכמת ב"טעים לי"? אתם תחליטו.
בחנות המפעל של זוגלובק בנהריה אפשר היה למצוא היום עופות מחולקים, ארוזים יפה יפה, עם תאריך "ייצור" של היום – משמע, הם נשחטו היום. כשהגופות בתוך הניילונים, הן לא צורחות. לא ניתן לשמוע את הכאב הנורא שממש עד לא מזמן סבלו ממנו. לכן קל כל כך להכחיש ולהדחיק. הלוואי והייתה אופציה שכל אדם שאוכל אותן ייאלץ לפחות לעשות סיור מקדים במשחטה כדי להבין במה כרוכה ארוחת הצהריים שלו.
אני מותשת. אתמול בערב נסעתי היישר מהמשחטה להעביר הרצאה במושב ינוב, ואנשים אמרו לי שניכר שאני תשושה. אבל האמת היא שאני בעיקר עצובה - עצובה על כך שהשינוי קורה אמנם אבל לא מהר מספיק, ועל כך שצריך להוציא כל כך הרבה אנרגיות רק כדי לשכנע אנשים לא להכאיב למישהו שאפילו לא יכול להגן על עצמו.
ולמי שתהה, צו הסגירה לזוגלובק הוסר אתמול בערב והם עובדים כרגיל. כך גם דבאח, רפת השרון ומדגרת נורדיה. את הסבל של 300 מיליון בעלי החיים הנשחטים מדי שנה בישראל, רק אתם תוכלו לעצור. עזרו להם, זה כל כך קל ופשוט.