דאע"ש האלה. לא מספיק שהם עורפים ראשים, עכשיו הם גם עורפים ראשים של פסלים עתיקים?! ברברים! פרימיטיבים! רשעים! התגלמות כל האיכסה שבעולם! זו פחות או יותר הייתה רוח הדברים שנשבה מהכתבות של השבוע האחרון, בתגובה לסרטונים המתעדים את השתלטות ארגון הטרור הסוני על העיר העתיקה תדמור שבסוריה. במהלך החודשים האחרונים דאע"ש כבר הספיקו להחריב בין היתר את האתר האשורי תל נמרוד, את קבר יונה הנביא במוסול ואת העיר העתיקה חאטרה שבעיראק, ונראה שתדמור היא הבאה בתור. ללא ספק בשורה קשה לכל עובדי האלילים וגם לאנשים שמכבדים תרבויות קדומות, אך האם אין מידה של צביעות, או לכל הפחות בורות, בהזדעזעות מההרס והחורבן של ארגון המדינה האיסלמית? בטח שיש.

כשהיינו ילדים כולנו יצאנו לטיולים שנתיים באתרים כמו מצדה ובית גוברין, אך כמה מכם ביקרו בעיר העתיקה שבטבריה, לדוגמה? סביר להניח שאף לא אחד, והסיבה לכך פשוטה – כמעט כל האזור הושטח על ידי צה"ל. ההרס התחיל באוגוסט 1948, בעקבות חשש שהערבים ינסו לחזור לבתיהם. כחודש לאחר מכן הגיע למקום הארכיאולוג יעקב פינקרפלד והכין דו"ח על אשר ראו עיניו: "בטבריה התחיל הצבא בפיצוץ רצועת בתים נכבדת בעיר העתיקה", הוא כתב שם. "הודגשה בשיחות עם כל האנשים האחראים במקום חשיבות מיוחדת של האבן העתיקה שבה תבליט האריות, שהיתה בנויה בתוך אחד הכתלים. הובטחה לנו שמירה מיוחדת על עתיקה זו מלפני 3000 שנה, אולם בביקורי האחרון מצאתי דווקא אבן זו מפוצצת לרסיסים". רק שנה לאחר מכן הגיע השריף בן-גוריון לעיירה והביא להפסקת ההרס.

השרידים בתדמור (צילום: חדשות 2)
ההרס בתדמור|צילום: חדשות 2

קבלני הריסות

היסטוריונים מעריכים כי מתוך 160 המסגדים שעמדו לפני מלחמת העצמאות בכפרים הפלסטיניים, למעלה מ-120 הפכו לעיי חורבות. לעתים היו ממדי ההרס כל כך גדולים עד שאפילו בתי כנסת נפגעו בתהליך. כך קרה ב-1948, כשהצבא זרע הרס ברובע הערבי שמסביב לכיכר חמרה בעיר התחתית של חיפה. "בעינינו ראינו הריסות של בניין ששימש בית כנסת ברחוב היהודים", כתב אז שמואל ייבין, מנהל אגף העתיקות. "לדברי יהודים מגרי המקום שהסתובבו בין ההריסות נהרסו שם עוד שניים עד שלושה בתי כנסת. נראה כי בתשומת לב אפשר היה להימנע מפגיעה בבניינים קדושים אלה".

וזה רק קצה הקשקש. גם מאקם א-נבי חוסיין, מבנה מהמאה ה-11 שעמד במג'דל, אשקלון של היום, שבו לפי המסורת המוסלמית נקבר קרוב משפחתו של מוחמד, נחרב עד היסוד על ידי צה"ל ב-1950. ייבין כתב אז מכתב זועם לצמרת הביטחונית, כולל העתק שנשלח לרמטכ"ל יגאל ידין, ובו קבל על פיצוץ המבנה שהינו "בניין קדוש לעדה המוסלמית". את האחריות על הפיצוץ לקח על עצמו משה דיין, המצביא ושודד העתיקות הידוע שרבות כבר נכתב על החפירות הלא-חוקיות שערך בעזרת כוחות הצבא והשב"כ ותוך בזיזת אתרים ארכיאולוגיים. "הרמטכ"ל פנה אליי ומסרתי לו את הסברותי. הפעולה נעשתה לפי הוראותי", הוא כתב בלקוניות אופיינית במכתב בנושא ה"פגיעה בעתיקות באזור אשקלון".

נדמה שדאע"ש הם לא היחידים שיש להם עניין במחיקת העבר. גם לישראל יש מסורת ארוכת שנים בתחום. פעם היינו הורסים רק מבנים, היום אנחנו הורסים גם זיכרונות. ההבדל היחיד הוא שלחורבן של דאע"ש יש תיעוד במצלמות היי דפנישן, בעוד שההרס של הצבא הישראלי נדחק תמיד לשולי ההיסטוריה, שם הוא משוכתב על ידי דוברים משוכללים ומערכות הסברה מתקדמות. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם מזדעזעים מעוד סרטון הרס עתיקות של דאע"ש.