שוב פעם מתעסקים עם הכוס שלי. טוב, לא ממש שלי, אלא של כל הנשים שנוהגות לצאת ולבלות בפאבים. למי שישן ביומיים האחרונים או סתם נטש לפלנטה אחרת (הסתבר לי שיש כמה כאלה): מגזין תל אביבי החליט לצאת לכאורה בקמפיין שקורא לנשים להיזהר שלא ישימו להן בכוס השתייה סם אונס, דבר שתוצאותיו עלולות להיות הרות אסון.
למה לכאורה? כי למי שיש עיניים בראשו ויכולת סבירה לקרוא בצורה ביקורתית את מה שקורה סביבו, ברור שמדובר בתעלול יחצני. המשפט שבמרכז הקמפיין הוא "תשמרי על הכוס שלך" ויחד עימו מחולקות ברחבי תל אביב כוסות קונוס, שלא באמת ניתן להשאיר על השולחן. תתפלאו, אבל משחק המילים הדוחה שמשמש כפרובוקציה הוא לא הדבר הדוחה העיקרי בקמפיין הזה.
בכל פעם שאישה נפגעת מינית מופנית האצבע המאשימה כלפיה: בסיפור עם אייל גולן כולם שאלו למה הצעירות לא עדכנו אותו בגילן הצעיר, בסיפור של משה קצב שאלו למה היא חזרה למשרד אחר כך, בסיפור של אורי ברלב ניסו לברר מה היה הרקע המיני והרומנטי שלה, ולא שלו. בכל סיפור אונס, תקיפה מינית או הטרדה מינית עולה השאלה מה היא לבשה ואפילו בסיפור האונס שביצע ארז אפרתי בצעירה לכאורה סיפור בו ברור כי האנס לא בסדר - עלתה השאלה למה היא הלכה לבדה במקום חשוך ובודד.
השארת את הכוס על הבר? אז שיאנסו אותך
ועכשיו מגיע הקמפיין הזה שמזהיר נשים מפני סם אונס. הוא לא פונה לגברים ואומר להם לא לאנוס. הוא לא פונה לגברים ואומר להם שיחסי מין עם אישה תחת השפעת הסם הוא אונס לכל דבר. לא, הוא פונה לאישה. בתקופה שבה הרבה גברים חושבים שלשכב עם אישה שלא יכולה להתנגד, לאחר שעודדו אותה לשתות אלכוהול ודחפו לה ליד עוד קאווה או קוקטייל, זה בסדר, בתקופה שבה הרבה גברים כלל לא יודעים שסיטואציה כזו מוגדרת כאונס על פי חוק – מדובר בקמפיין הרסני.
בכל פעם שמתרחשת תקיפה מינית מתעלמים מכך שיש להפנות את האצבע לכיוון אחד: התוקף. הקמפיין הזה ממשיך בדיוק את הקו של האשמת הקורבן. זה מעניין לי את התוכעס אם היא לא שמה לב לכוס השתייה שלה, זה מעניין אותי כשלג דאשתקד מה היא לבשה, זה מעניין לי את הציפורן בזרת ברגל השמאלית מה עבר לה בראש כשעברה במקום חשוך ובודד. מה שמעניין אותי זה למה החרא עשה את זה, למה הוא לא מאחורי סורג ובריח לזמן ארוך ולמה, למה לעזאזל מפנים את הקמפיין הזה אליה ולא אליו.
חוץ מזה, שאם באמת רוצים להעלות למודעות את הסכנות האורבות בהשארת שתייה ללא השגחה כשסביב אנשים זרים, יש אלפי דרכים מכובדות לעשות זאת, דרכים לא מעליבות ולא כאלה שיוכלו לשמש ככלי ניגוח בבוא הזמן. אפשר לפרסם כתבה אינפורמטיבית, אפשר לחבר סלוגן שלא קורץ לאברי מין ואפשר גם לעשות קמפיין שפונה לאלו שלא יודעים שקיום יחסי מין עם אישה תחת השפעת חומרים מטשטשים הוא אונס לכל דבר. הפרובוקציה המילולית מבהירה שמדובר בתעלול יחסי ציבור ולא מעבר.
וסתם ככה, אם רוצים דוגמא נגדית, אפשר ללמוד מליאת בר סתיו, שיצאה בקמפיין נגדי שקורא לגברים שלא לאנוס, ולשמור על הזין שלהם: