שבתי עכשיו מיומיים של חופשה בתשלום. אמנם אתר הנופש היה בסיס צבאי והנוף היה מונוטוני, אבל בסך הכל - חופש. משימתי היחידה היתה ללבוש מדים, לענוד דרגות ולהיות נוכחת בהערכת מצב בודדת. ואם כל כך נהניתי, אז למה אני כותבת על כך? ובכן, יחד עם הבטלה היתה גם תחושת האכזבה המוכרת גם ממילואים קודמים. לשם כך קראתם לי? וחמור מכך - לשם כך קראתם לאנשים המשתכרים כפליים ממני ולהם אתם ממנים את השכר היומי?
ביחידה שבה אני משרתת במילואים, לומר שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה - זה לא מדויק. לומר שיד ימין אינה מעוניינת לדעת מה יד שמאל עושה, יהיה מדויק יותר. זימון מילואים במחשבה תחילה הוא דבר שלא נשמע כמותו, קודם נזמן ואז נחליט מה עושים. חרה לי מאוד הזלזול בזמנם של אנשים שפינו את זמנם - ובשביל מה? הזלזול באימון ובהכנת אנשי המילואים לכשירות ("יהיה בסדר"), חוסר הארגון וחוסר המחשבה.
עוד הפריע לי שביחידה המדוברת משרתים מספר גבוה של סגני אלופים ואלופי משנה במילואים שמקבלים משכורות גבוהות באזרחות, ושנהנים להיות מזומנים למילואים (או לדאוג שיזמנו אותם למילואים – בגלל הפיצוי הכספי). לנתח את הנאתם מהבטלה ותחושת הכוח היא אפשרית, אך אינה הנושא.
היעילות של היחידה הזו היא ממנה והלאה, נהלי העבודה בה כושלים והפיקוח עליה כנראה כשל גם הוא. היה ניתן לצפות שאנשי המילואים יתרמו מניסיונם בחברות האזרחיות ש"מתקתקות" (לפחות בהשוואה) עבודה, שיש בהן נהלים ברורים (כאלה שעוקבים אחריהם) ותפוקה מדידה.
לא, מריחה אינו כישור שנדרש מאיש קבע ואיש מילואים. וגם לא לדון בהערכת מצב על שקפים שאינם משקפים שום דבר, למעט העבודה שהשקיעה בהם קצינה זוטרה. גם אני הייתי פעם קצינה זוטרה בסדיר (כעת זוטרה במילואים) - ואני מודעת לעומס העבודה שיש על הקצינים. השאלה היא איך מנהלים אותו וכיצד מתמודדים איתו. לא, קצין או קצינה צעירים אינם יכולים להתמודד עם ניהול תרגיל או עם ניהול משימות רבות לבד. הם צריכים חניכה. לפי מה שראיתי, אותם קצינים שהתמודדו עם העומס כשהיו צעירים, לקחו עימם בבגרותם נהלי עבודה גרועים - שלא משרתים את היחידה ואת התנהלותה.
איפה הפיקוח? איפה התרומה? מה יעשו עם כל פקודות החירום שאינן מתורגלות כיאות - ושבמעבר לחירום יזרקו אותן לפח ויחליטו על נהלים מאולתרים?
החלטתי לכתוב את כל זה כי כאב לי הלב, כאב לי הכיס, רתח לי הדם, בוזבז לי הזמן ונגמרה לי הסבלנות. די. צריך לשנות דברים, מישהו צריך לומר את זה: הרבה אנשים צריכים (וצריכות) לומר את זה. אולי יש יחידות שעובדות כמו שצריך (יצא לי לשרת בכזו) אבל יש יחידות שרחוקות מכך (גם בכאלה יצא לי לשרת ולא רק במילואים).
עוד ב"TheMarker":
