גל אוחובסקי 2010 (צילום: יוסי צבקר)
גל אוחובסקי|צילום: יוסי צבקר

ביום שלישי שוב תעלה גילי שם טוב על הרחבה לריקוד כוכבים סוער עם הפרטנרית הסטרייטית שלה דורית מילמן. קלי אוסבורן, סטרייטית, הבת של אוזי, שגרה בלוס אנג'לס, תראה את הקטע באינטרנט כמה שעות אחר כך, כשהוא יצוץ ברחבי הרשת. לא משנה כמה רחוק תגיע שם טוב בתכנית, בתולדות הקהילה, היא כבר סדרה לעצמה מקום של כבוד כפורצת דרך.

הרי אם הכל היה כל כך סבבה, ומה זה משנה בעצם אם מישהי בארון או חצי בארון או רבע בארון, למה ללחוץ? אם הכל היה כל כך נון אישיו, העולם כולו לא היה מתפעל באופן הזה. אבל מה שמעלה את כל הספור בעוד מדרגה, הוא ההתנהלות של שם טוב בתוך הדבר. הדרך שבה היא מתראיינת, האופן האלגנטי שבו היא מציגה את הספור, הם חלק לא פחות חשוב.

השבוע, בתזמון יפה נחשפה גם בת הזוג שלה, מאיה פרר, כולל נשיקה מתוקה אצל פינס. נכון, באתר רכילות הספורט one התפרסמה כבר באפריל ידיעה על כך שלשם טוב יש חברה חדשה. כלומר לא מדובר בניוז היסטרי, ובכל זאת בהקשר הזה, חשיפת בת הזוג והפיכת התא המשפחתי של שם טוב למשהו נגיש ומוכר בכל בית, היא רגע מכונן עבור הלהטבים בכלל, והקהילה הלסבית בפרט. אז שם טוב היא הפרצוף החדש והסקסי שלנו, והאמת זה תענוג גדול.

מה גם שהשימוש בפורמט השמרני, השווה לכל נפש, שלא לומר מעט ארכאי בגרוב שלו, של "רוקדים עם כוכבים", לצורך ההיפוך הזה הוא מתוחכם ומגיעות תשואות גם לרשת ולחברת ההפקה על התעוזה ועל הגיבוי שהן נותנות מול אותם מתקשרים אנונימיים, שמתלוננים לרשות השנייה על כך שאינם רוצים לחשוף את ילדיהם לזוועה הזאת.

סקעת נגד אברג'יל

הראל סקעת מעביר דירה (צילום: אלעד דיין)
נו, נכון כיף מחוץ לארון?|צילום: אלעד דיין

אם כבר אנחנו במצב רוח טוב, נמשיך גם לדבריו של הרב המטופש אליהו אברג'יל. זה כמובן לא נעים לכתוב על רב שהוא טמבל, אבל מה אפשר להגיד לרב שמוציא פסק הלכה שאסור לבני נוער להקשיב לשירים של הומואים ולסביות? כאילו מה, אני אמור עכשיו להתווכח איתו ברצינות על זה? לענות איזה טיעון משמעותי? ולכן כלל לא הייתי מתייחס לרב העלוב אלמלא גרר פסק ההלכה הזה שלו תגובה של הראל סקעת.

בסטטוס שלו בפייסבוק כתב סקעת בסוף השבוע: "שבת שלום. שבת שלום גם לאליהו אברג׳יל שבכוח מנסה לקבל הכרה ציבורית בזכות פרובוקציות אלימות וירודות. אם לא הייתי מכבד עד מאד את הדת אותה אתה אמור לייצג, הייתי טורח לענות לך". כשהתפתח ויכוח סביב דבריו, ומעריצות טענו שהוא לא צריך לענות בכלל, סקעת כתב שוב: "אני דווקא חושב שדעות כאלה ראויות להתייחסות. גם רב המתהדר בקדושה ומתיימר להיות שליחו של הקב"ה בפניי, יכול ללמוד דבר או שניים מהתגובות הראויות להערכה שלכם. תודה".

מה אפשר להגיד? ללקק את השפתיים. תמיד ידעתי שסקעת הוא לא רק זמר נהדר אלא גם בחור רציני, ובאופן טבעי, אחרי שיצא מהארון הוא יכול סוף סוף להתעצבן בגלוי מהדברים שרק לפני כמה חדשים הוא היה צריך לבלוע בשתיקה. זה מה שכל כך יפה ביציאה מהארון, מרגע שאתה בחוץ אתה הופך לאדם חדש ומשוחרר, שיכול להביע את דעתו. ובמקרה של סקעת, כבר די ברור שאיש ממעריציו ובעיקר מעריצותיו לא הפנה לו גב מאז היציאה, אלא להפך. אז נכון, הסרט ברשת לא היה יצירת מופת, אבל הוא עשה את העבודה. זה לא משנה איך בדיוק התנסח שם סקעת, מה שחשוב זה שהוא יצא באופן רשמי וסופי, ועבר לצד הנעים של החיים. והנה לא עבר חודש והוא כבר נהנה מהזכות להתנגח ברב מטומטם שקורא לאנשים לא להקשיב לשיריו. האמת, גם זה כיף גדול. אני בטוח שגם הוא יודה בזה.

מה לא מספרים לכם ב"7 לילות"?

לצערי לא אוכל לשמור על הנימה אופטימית ולהחמיא שוב ושוב לרשת, כי בסוף השבוע תתפרסם בשבעה לילות כתבה מכוערת על ערוץ 24. אני כמובן לא אובייקטיבי, הרי אני עובד בערוץ 24, אבל גם אנשי שבעה לילות אינם אובייקטיביים. הם עובדים בידיעות אחרונות, שמנהלת בשנה האחרונה מלחמת חורמה בקשת. רשת עמלה בימים אלה על הקמת ערוץ 25, שאמור להתחרות בערוץ 24. יותר מזה, התזמון של הכתבה, שבוע לפני שימוע בפני מועצת הכבלים והלווין בעניין ההשגות של קשת על הערוץ, הוא לא תמים, ואולי אפילו מושחת.

זה לא שבית ידיעות אחרונות, כולל ויינט שם מוצגים התכנים של רשת, לא חבטו בערוץ 24 בזמן האחרון. אם זכרוני אינו מטעה, רק לפני שלושה חדשים היה שם איזה עליהום, שלא לדבר על זה שמבקרי הטלוויזיה של ידיעות וויינט נוטים להקיא על הערוץ באופן קבוע. מאחר שאני לא ממש יודע מה בדיוק יהיה כתוב בכתבה, אני רק יכול להניח ששוב יטענו שהערוץ מזרחי מדי, וחפלאי מדי, ובושה וחרפה, וכמובן יתעלמו מזה שבגלגול הקודם זה היה ערוץ מת לגמרי עם אפס אחוזי צפייה. שמה שהתחיל את דרכו ברעש וצלצולים, לא הצליח להביא לתעשיית המוזיקה המקומית שום דבר חדש או מעניין, לא קידם אותה אפילו במילימטר, ותוך זמן קצר שקע למוות קליני.

אני שומר לעצמי את הזכות להגיב על הכתבה אחרי פרסומה, ואולי לדון פעם בעומק בשאלה למה התקשורת האשכנזית ואנשי המוזיקה האשכנזים כל כך מזדעזעים מהגוון המזרחי של הערוץ. במשך עשרות שנים התארחו אבנר גדסי וחיים משה באולפנים שמדברים אשכנזית. אז מה האסון בכך שכיום ריקי גל ודיוויד ברוזה מתארחים באולפן שהרוח שבו היא יותר מזרחית? אבל לזה עוד נגיע. בינתיים רק נאמר לאנשי שבעה לילות: זה מסריח, וכולם רואים שזה מסריח. לא תוכלו להתחבא מאחורי הטענה שזה תחקיר לגיטימי, שנובע מאיזה רצון עמוק לשפר את המציאות. זכותכם לא לחבב את ערוץ 24, אבל להיות סתם כלי משחק במאבק של כוחות גדולים מכם, זה לא סקסי ומיותר.

פורסם לראשונה במגזין טיים אאוט

>> הבלוג של נטלי דדון: "אני בעצם גבר"
>> "בר וליאו, קחו את הרגליים ועופו מישראל"