לצדן של המפלגות הוותיקות ייכנסו לזירה בוודאות גם שתי מפלגות חדשות - "יש עתיד" ו"התנועה" - אך נוכח העובדה כי קרוב לחמישית מהמצביעים עדיין נתפסים בבחינת "קולות צפים", הרי שלא מן הנמנע הוא כי נראה בכנסת הבאה מספר מפלגות חדשות נוספות שיכולות עוד להפתיע.
אלדד יניב מכה על חטא
בין אם הבוחרים יחליטו שהם רוצים לראות את "ארץ חדשה" בכנסת ובין אם לא, הרי שכבר לא ניתן להתעלם מהרשימה שמונהגת על ידי עורך הדין אלדד יניב אשר היה במשך שנים האדם המקורב ביותר לאהוד ברק – וחלק בלתי נפרד מכל התופעות שאותן הוא מבקר בימים אלה. סרטוני "השיטה" של יניב ורני בלייר עוררו הדים רבים בזכות הפצתם המוקדמת ברשתות החברתיות ועל רקע סטטיסטיקת היקף המתלבטים שהזכרתי, הרי שלא ניתן לשלול על הסף את הטענה ש"ארץ חדשה" תהיה בכנסת הבאה. הסיכוי לכך לטעמי הוא רחוק מלהיות ממשי – אך הזירה הפוליטית הישראלית כבר הוכיחה שיש לה חוקים משלה.
הפחד הפרגמטי מבזבוז הקול על מפלגה שלא בהכרח תעבור את את אחוז חהסימה הוא פחד משתק הנובע מהרצון לתמוך במפלגה שתקח חלק בתהליך קבלת ההחלטות – אם לא בקואליציה – אז לפחות באופוזיציה. אם תוסיפו לכך את הרתיעה הפסיכולוגית שנובעת מהחשש לשתף אנשים אחרים בנטייה להצביע למפלגה כזו –תבינו מדוע כל המפלגות הקטנות זקוקות לאישור של הסקרים על כך שהן כבר חצו את הסף. לראייה, ססמת הקמפיין העקבית של מפלגת "הירוקים" בשנים האחרונות היא "הירוקים עוברים את אחוז החסימה" וזאת במטרה לחולל את אותה מהפכה תודעתית.
זה הקטן גדול יהיה?
בהזדמנות הזו חשוב להבהיר כי הצבעה למפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה לא מחזקת בהכרח את הגוש הנגדי. אם למשל תמכתם במפלגת ימין שלא עברה את אחוז החסימה – אין פירוש הדבר שחיזקתם את גוש השמאל – ולהפך כמובן.
מבלי להיכנס לחישובים סבוכים של הסכמי עודפים הרי שהעיקרון הוא פשוט למדי: הצבעה למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה הנה בבחינת קול שהלך לאיבוד כך שלמעשה מספר הקולות הכשרים הוא קטן יותר. מספר קטן יותר של קולות כשרים יוביל לכך שיידרשו פחות קולות על מנת להבטיח מנדט שלם (כיום מנדט אחד שווה בערך ל-30,000 קולות).
אמסלם בשטח – ש"ס במתח
האמת היא ש"ארץ חדשה" לא לבד. גם מפלגתו של הרב חיים אמסלם "עם שלם" הפכה לשיחת היום ולאופציה ריאלית בעבור חרדים החפצים באלטרנטיבה וחילונים כאחד. תשדיר הבחירות של המפלגה אמנם נתלה באילנות גבוהים אך מעביר היטב את המסר. במובן הזה ההישג הגדול ביותר של הרב אמסלם עד עכשיו נעוץ דווקא בכך שהוא הצליח להלחיץ את מפלגת האם שלו אשר נהנו כמעט למן הקמתם ממונופול פוליטי בלעדי על החברה החרדית.
לפתע פתאום, המונופול של ש"ס כבר לא מובן מאליו ובמקביל לניסיון של אלי ישי, אריה דרעי ואריאל אטיאס להרחיב את קהל היעד – הם נאלצים "לבזבז" משאבים ולפנות גם אל קהל היעד הטבעי שנחשב מבחינתם בעבר לבטוח. למקרה שפספתם – קבלו את כוכבית גיור.
לבסוף, על סף אחוז החסימה נמצאת על פניו גם מפלגה נוספת שעמה גם פתחתי את הטור, קדימה שמה, שהייתה למפלגה הגדולה ביותר בכנסת היוצאת. אגב, ראוי לציין כי עצם העובדה שהמצביעים פשוט לא זוכרים את העובדה הזו מתמצתת בשורה אחת את הסיבות לקריסתה. תשדיר הבחירות בכיכובו של רוני בר און עשוי לא רע בכלל אבל סביר להניח שגם הוא לא יבלום את פרפורי הגסיסה של המפלגה אשר הוקמה בקול תרועה רמה ותסיים בקרוב את דרכה בקול ענות חלושה.