כשביקר ראש הממשלה באפריקה והצטלם עם נשיא דרום סודן סלווה קייר, צריך היה הציבור הישראלי לדעת שהאיש עמו חובק נתניהו זרועות הוא אדם שהוכרז רשמית ע"י מועצת הביטחון של האו"ם כאחראי אישית לרציחתם ו/או שריפתם חיים של רבבות נשים וילדים על ידי כוחותיו הרצחניים, שכשני מיליון בני אדם הפכו תחת ידיו לפליטים ואין ספור מבני עמו סובלים בגללו מחרפת רעב. בדו"חות רשמיים של מועצת הביטחון הוכח כי נשק ישראלי שימש לביצוע מעשי הטבח (כולל ציון מפורש של סוג הנשק – 'גליל אייס'). ובכל זאת, השמש באפריקה ממשיכה לזרוח, השיטה לפרוח והשוחט – לשחוט.
כ-50 אנשי עסקים ישראליים התלוו אל הביקור ההוא – וראה זה פלא, 25 מהם היו נציגי התעשיות הביטחוניות הישראליות. גנרלים ישראליים ויוצאי יחידות מובחרות מקבלים ממשרד הביטחון בקלות בלתי נסבלת ומעוררת תהיות רישיונות לייצוא נשק ולאימון מיליציות מקומיות, ומתעשרים במהירות מתדלוק מחול המוות האפריקני.
ישראלים רבים מגיבים בכעס מול הביקורת הזו. האפריקנים הורגים אחד את השני בכל מקרה, הם טוענים. מישהו הרי ימכור את הנשק הזה, אז שלפחות תהיה זו ישראל. כך גם נממן ונפתח את תעשיית הנשק הישראלי לסיפוק צרכי הביטחון שלנו.
מי שטוען כך מחליק במדרון מוסרי חלקלק מאוד. רצח הוא רצח, וגם סיוע לרצח הוא סיוע לרצח. העובדה שהתקבל אישור ממשרד הביטחון אינה מעלה ואינה מורידה. כדאי לזכור שפושע קטן פועל בניגוד לחוק, פושע בינוני עוקף את החוק, ופושע גדול - משתמש בחוק.
אבל גם מי שעבורו אתוס הביטחון הישראלי, אישורי משרד הביטחון ועברם הצבאי של המתעשרים החדשים הוא כמו מקווה טהרה מוסרי לכל פשע יופתע ודאי לשמוע שמדינת ישראל לא מרוויחה כסף גדול מהעסקאות הללו. מכירות הנשק הישראלי למשטרים רצחניים מהוות כ-5% מסך הייצוא הביטחוני השנתי, העומד על כ-7 מיליארד דולר, ומסתכמות בכ-350 מיליון דולר בשנה. סביר שהסכום שרואה מזה המדינה (באמצעות מיסוי) לא עולה על 20% – כלומר שישראל מרוויחה מעסקאות הדמים כ-70 מיליון דולר בשנה לכל היותר. בסדרי גודל תקציביים מדובר בסכום זעום לכל הדעות. האם שווה לישראל לזהם את שמה בשותפות עקיפה במעשי טבח עבור סכומים שכאלה?
אלא שככל הנראה לא הכסף הוא הסיבה. מדובר בניסיון לקנות כמה אצבעות באו"ם, בניסיון למנוע את התפשטות השפעתה של איראן באפריקה (איראן חימשה את סודן – אויבתה של דרום סודן) - וייתכן שמדובר גם במין קליקה שכזו, שנוצרת בין משרד הביטחון ויוצאי המערכת. למה לא לעזור לחבר'ה להתעשר ומחר לצאת לשוק ולהצטרף לחגיגה?
כך או אחרת, לציניים שבינינו, אלה שאין להם כוח להתעסק עם מעשי הזוועה ההם, לאלו האומרים 'לפחות שאנו נרוויח מזה ולא אחרים', אני מציע לשאול את עצמם מה יענו לפולני שהסגיר את סבתא שלהם לנאצים תמורת כיכר לחם וקצת ריבה. הרי מישהו אחר בכל מקרה היה עושה את זה.
הכותב הוא ראש מפלגת "זהות"