הכל יוצר בשטחים המוחרמים
צילום:
ח״כ דוד ביטן (מהליכוד) ויו"ר ועדת הכנסת, הודיע בשבוע שעבר כי בכוונתו להעלות הצעה לוועדת הכנסת שתכליתה העדפה של חברות מיהודה ושומרון במכרזי הרכש של הכנסת, כתשובה להחלטת הפרלמנט האירופי לסמן מוצרים מאזור זה. בעודי בדרכי לפאנל בנושא ההתמודדות עם תנועת החרם נגד ישראל במסגרת הקונגרס הציוני העולמי בירושלים, נדהמתי לשמוע ברדיו את ח״כ ביטן מתראיין ומסביר - על בסיס  גישת ה"פרלמנט מול פרלמנט" שלו - שהכנסת צריכה ליישם מדיניות של העדפה מתקנת למוצרים המיוצרים ביו"ש בכל הקשור לרכישות שהיא מבצעת כגוף קנייני (בכנסת יש כ-1,000 עובדים שיש לדאוג לצרכיהם, מערכות מידע, שירותי קפיטריה, תחזוקה ועוד). ח״כ ביטן הסביר שאם האיחוד האירופי יחרים מוצרים מההתנחלויות, אזי הפרלמנט הישראלי - באקט הצהרתי וסמלי בלבד - יעדיף מוצרים מההתנחלויות. למעשה, הוא הציע את גישת "עין תחת עין".

ביטן מבין לחלוטין שפעולה זו היא בבחינת פרובוקציה ותו לא. הוא יודע שאין למהלך זה שום סיכוי לבטל את ההחלטה האירופית. מה שהוא כנראה לא מבין זה שהפרובוקציה תגרום לנזק תדמיתי בעולם ותיצור אנטגוניזם בתוך העם היושב בציון – ודווקא בתקופה רגישה שכזו.

ח
עין תחת עין. ח"כ דוד ביטן|צילום:

אצבע בעין של הפרלמנט

ביטן מעלה, ביוזמתו, שתי בעיות: הראשונה היא שהעולם כבר אמר את דברו לגבי ההתנחלויות, ורה"מ אף הגדיל (בעקבות הביקורת הבינלאומית) והוריד את סוגיית ההתנחלויות מסדר היום. הוא אף מתראיין בכל כלי התקשורת החשובים בעולם כמי שמעוניין בחידוש השיחות ללא תנאים מוקדמים. ההצעה של ביטן מחבלת באסטרטגיה התקשורתית של ראש מפלגתו וראש ממשלתנו,  שכן הוא מעלה את נושא ההתנחלויות לסדר היום התקשורתי בעולם מחדש ופותח אותו לדיון כשתוצאות הדיון ידועות מראש.

כאזרחית ישראלית וכפעילה למען שיפור התדמית של ישראל מכעיס אותי בכל פעם מחדש לגלות שאין כל דיון אסטרטגי וטקטי לפני שיוצאים עם יוזמות מסוג זה. בצבא, לדוגמה, זה עובד אחרת: לפני שיוצאים למלחמה, צה״ל מקדיש ימים, שבועות וחודשים ארוכים לבחינת ההשלכות של כל פעולה צבאית. כיום ידוע לכל כי "הקרב על ישראל" בא לידי ביטוי לא רק בשטח אלא גם בתקשורת וברשתות החברתיות. המלחמה התקשורתית משמעותית לא פחות מהמלחמה בשטח, וראוי שלא יינתן מקום ליוזמות פזיזות ללא בחינת כל ההשלכות שלהן. הצעתו של ח"כ ביטן מייצגת דחיפת אצבע מיותרת ופרובוקטיבית בעין הפרלמנט האירופי ותו לא. ומעבר לכך, בבחינת עלות-תועלת, הנזק התקשורתי יגבר על תקוותו של ביטן שמישהו בפרלמנט האירופי יתייחס לפעולה זו ברצינות.  

הבעיה השנייה שיוצר ביטן נובעת מאטימות מוחלטת כלפי אזרחי ישראל  שלא בחרו לגור בהתנחלויות. אם ההחלטה תתקבל, הכנסת כגוף קנייני (אם לרגע מתמקדים ביוזמתו של ביטן ומתעלמים משאר התפקידים של הכנסת וחבריה) תפגע במשלמי המיסים באופן ישיר, משום שגם בדרום הארץ ובצפונה ישנם לא מעט עסקים שזקוקים לחיזוק כלכלי. יוזמתו של ביטן למעשה מעצימה את הקרע והשבטיות בחברה הישראלית בתקופה שהיינו מצפים לראות קריאה לאחדות. 

חברי כנסת ואנשי ציבור חייבים להבין שלהצהרותיהם יכולה להיות השפעה שלילית על תדמיתה של ישראל בעולם - סוגיה אסטרטגית וחשובה מאוד עבור מדינת ישראל - ושחלה עליהם חובה לשרת את כלל אזרחי ישראל. כולי תקווה שחברי הכנסת ישכילו לעשות ויבחנו היטב את כלל ההשלכות של היוזמות אותן הם מקדמים, הן על תדמית ישראל בעולם והן על תחושות וצרכי הציבור הישראלי.

ג'ואנה לנדאו (צילום: רוני פרל,  יחסי ציבור )
ג'ואנה לנדאו|צילום: רוני פרל, יחסי ציבור

ג'ואנה לנדאו היא מומחית למיתוג ערים ומדינות, ומנכ"לית עמותת Vibe Israel הפועלת לשיפור תדמית מדינת ישראל בעולם