מירב היקרה,
לעתים קרובות אנחנו מחפשים ומוצאים הצדקות להחלטות שאנחנו לוקחים בחיים. ברוב הפעמים מדובר באמת בהצדקות שהקשר בינן ובין השיקולים האמיתיים הוא מקרי לגמרי. לצערי, בטור שכתבת בנוגע למגורים בפריפריה מצאת צורך להביע הצדקה כזו באופן פומבי אך באותה ההזדמנות גרמת - אולי לא במודע - לנזק מיותר הן למשפחות שעלולות לקחת אותך ברצינות ולוותר על חלום ואיכות חיים והן ליישובים עצמם שמשוועים לתושבים חדשים, לצמיחה ולהתחדשות.
>> הטור המקורי: "אני לא אהיה ענייה לעולם"
כמו שכתבתי בהתחלה, יכולות להיות אינספור סיבות שבגללן את תישארי לגור בעיר לנצח. אפילו (וזו באמת החלטה לא מובנת בעיניי) במהלך השלב בחיים בו את ובן זוגך מגדלים ילדים יחד. יכול להיות שהאווירה העירונית מהלכת עליכם קסם, יכול להיות שאת לא יכולה לדמיין את עצמך בלי בתי קפה / מסעדות / קניונים קרובים. יכול להיות שרעש האוטובוסים והתחבורה הסואנת מרגיע אותך ושנוף הבניינים והמנופים משמח אותך. זכותך.
הבעיה היא שאת מנסה לדלות עובדות ממציאות אותה את לא מכירה ולבנות על פיהן תפיסת עולם מעוותת.
אני חי בקיבוץ קלי"ה בצפון ים המלח. ההתמודדות עם החום פה היא אמנם החלטה שצריך לעמוד מאחוריה (אני אישית אוהב חום וסובל מקור) אבל גם מי שקשה לו עם חום מוצא את עצמו, כמו כל שאר עם ישראל, מבלה בקיץ במזגן ובבריכה. ההבדל הגדול הוא שהבריכה פה היא שירות שניתן לנו במסגרת מסי קהילה ואנחנו לא מתקרבים לסכומים שאתם מוציאים עליה בעיר.
בניגוד לתמונה אותה את מציירת, הכלבו המקומי מכיל פה הכל. הרבה מעבר למוצרים בסיסיים. את תופתעי לגלות עד כמה. אם את "פריק" של קניות בסופר, דעי לך ששופרסל עושים לכאן משלוחים אז אני לא טורח לצאת מהיישוב לצורך כך.
לגבי תעסוקה - את צודקת בחלק מהעובדות, רק טועה ומטעה בתמונה הכללית. רוב היישובים במועצה הנידחת הזו (ורד יריחו, אלמוג, בית הערבה, קלי"ה) מרוחקים עד חצי שעה נסיעה מירושלים. אז נכון שאפשרויות התעסוקה פה מוגבלות יותר מאשר בעיר, אבל הזמן שלוקח לי להגיע לירושלים זהה פחות או יותר לזמן שלוקח לתל-אביבי להגיע בשעות העומס ממחלף קיבוץ גלויות למחלף קק"ל ולהיפך. חשוב גם לציין שלא חסרות פה משרות מקומיות וגם אם היצע המשרות קטן יותר מאשר בעיר, כמות התושבים המתחרים על המשרות קטנה בהרבה מאשר בעיר (פרט בסיסי וחשוב ששכחת לציין).
כשאת אומרת ש-1,000 תושבים לא ישנו את המציאות בעוטף עזה את רק מוכיחה כמה את לא מכירה את המציאות ביישובים קטנים וכל הטור שלך נכתב מתוך צורך להצדיק את ההיצמדות הלא-ברורה לעיר. כל יישוב קטן יושפע מאד מכל משפחה שתתווסף אליו. ילדים חדשים במערכת החינוך, מעגלים חברתיים חדשים, יזמויות חדשות... לא צריך מאות משפחות ליישוב, מספיק 20-50 משפחות חדשות ביישוב כדי לייצר תמונה חברתית אחרת לגמרי.
האמת שלא בא לי עכשיו לנתח את הטור שלך משפט אחר משפט אבל הוא באמת מוטעה כמעט בכל שורה. העניין עם הטרמפים מוקצן ומוגזם; השירותים הרפואיים נגישים וזמינים; אירועי התרבות והפנאי פה מגוונים, תכופים ורוב הפעמים בחינם; היישובים הם לא "פסטורליים" כמו שאת כותבת במרכאות אלא באמת פסטורליים - החצר האחורית של הבנות שלי היא מדבר יהודה על מצוקיו ונחליו ולא רחוב שאול המלך, כיכר רבין, קניון רמת גן; וזה נמשך ונמשך...
אני לא אומר שזה צריך לשכנע אותך לעבור לכאן. זכותך לאהוב את העיר, אבל לא הבנתי את הצורך שלך להקטין כל-כך את כל מי שמנסה לחלום על מציאות אחרת אמיצה וטובה יותר לו ולילדיו.
ירון יצחק הוא תושב מ.א. מגילות ים המלח ומתגורר מזה כחמש שנים בקיבוץ קלי"ה
