דוד רובינגר, צלם מוערך, קפץ ראש אל תוך המיטה שהוזמנה עבור בני הזוג נתניהו בדרך ללונדון – עת הזדעק לפרסם את תמונתו של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין המנוח, ישן שנת ישרים, לאורך שני מושבי מטוס.
שאלה לרובינגר, חתן פרס ישראל: מדוע תמונה זו לא פורסמה בזמן אמת אי-שם בין שנות השבעים לשמונים? לא נעים לענות, אבל אם אכן תמונה זו הייתה רואה אור – היה עם ישראל רוגז מאוד על ראש ממשלתו שבשעה שיש ישראלים שמעולם לא ראו מטוס מבפנים – מעז הוא לתפוס שני כסאות תוך כדי שינה.
כי אחרי הכול, פרופורציה היא שם המשחק. בתקופת בגין, עצם המושב המרווח במטוס היה לוקסוס של ממש – וודאי עבור ריקי כהן מחדרה שטיסה לחו"ל הייתה עבורה ועבור הישראלי הממוצע – כמסע לחלל בעבור הישראלי של היום.
אפרופו רעיית ראש הממשלה – אני ישן טוב יותר בלילה כשאני יודע שיש לראש ממשלתי משענת וזוגיות תומכת, הרבה יותר מאשר ראשי ממשלה אחרים שהיו בבדידות מזהרת מדי.
נראות תדמיתית יותר חשובה מנראות כלכלית
בעולם שבו המדיה שולטת ופניו של ראש ממשלתך הם פניה של המדינה – ההוצאות של בנימין נתניהו – הם כורח המציאות. חשוב מאוד שראש המדינה שלנו ייראה טוב, רענן ובוהק בכל מצב חשיפה וודאי כשהוא נוחת באחת מבירות העולם החשובות (לונדון) לאירוע סופר-חשוב (הלווית מרגרט ת'אצ'ר). חשוב עוד יותר שלביקור במדינת ענק – הוא יגובה במשלחת ההולמת את המעמד ומכבדת את ישראל. תארו לעצמכם את נתניהו נתפס בעדשת המצלמה עם שיער לא מסודר, או עם פנים מעוכות מעייפות. מראות שכאלו, בלי צחוק, מגיעות לעתים עד ירידות חדות בבורסה. מי שבאמת טובת המדינה בראשו ולא שטויות קטנות, יעדיף שראש ממשלתנו יתעסק בנראות תדמיתית במקום בנראות כלכלית.
מדביקים לנתניהו את תווית הנהנתן ועושים לו עוול. ביבי הוא האדם היחיד בישראל כרגע המתאים למלא את תפקיד ראש הממשלה. אילו היה פורש למחרת מתפקידו, היה חי כמו מלך העולם: מרוויח מיליונים מהרצאות, משייט להנאתו ביאכטות, טס במטוסים פרטיים ומבלה חצי מהשנה בחופשות מענגות. כל יום שלו בתפקיד ראש הממשלה, הוא פגיעה ממשית בכיס שלו שכן כל חודש בו נכנסת לחשבון הבנק שלו משכורת בת חמש ספרות בשקלים – הוא חודש בו יכול היה להכניס שכר של שש ספרות בדולרים. אילו רק היה שועה למבקריו ופורש מתפקידו.