אתמול פורסמה בעמוד הפייסבוק של "תנו לחיות לחיות" הפנייה הכואבת הבאה:
"בגלי צה"ל סופר הבוקר על אדם שנהנה לו אתמול מהשמש הכיפית, כשלא רחוק ממנו ארבעה כלבי שמירה. לפתע נשמע בום חזק וכולם נכנסו להלם. ארבעת כלבי השמירה ספגו פגיעה ישירה. הוא מספר שאספו את מה שנשאר מהם בשקיות. התגובה שלו אחרי האירוע השאירה אותי מזועזעת: 'למזלנו לא היו פגיעות בנפש'.
"סליחה? והכלבים האלה לא נפשות? נמאס לי מכל האנשים הזוועתיים האלה שלא מתיחסים ברצינות לבעלי חיים. זה באמת נשמע לו בסדר שהכלב ייהרג? אז לא נורא, פחות כלב, אפילו פחות ארבעה. איכס! ככה אני מתחילה את הבוקר שלי, עם בחילה. נותר לי רק לומר בשביל הארבעה המסכנים האלה שחבל שהם היו צריכים להגן בנפשם התמימה והטהורה על חלאות כאלה, ושינוחו בשלום".
שובר את ליבנו, אוהבי החיות בישראל, הסבל של החיות האומללות בדרום הארץ. הן אינן מבינות כלל את המתרחש, ויחד עם זאת, חשות את אכזריות הלחימה בכל עוצמתה. כלבים, חתולים וכל החיות האחרות – בבית, ברחוב, במשקים, בפינות החי ובטבע – סובלים אף יותר מבני האדם, כאשר הטילים נופלים ומתפוצצים. המצוקה הנפשית, החרדות, הקולות, הריחות ולצערנו גם הפגיעות הפיזיות הנוראיות, אותם חווים תושבי הדרום בתקופה קשה זו, פוגעים קשות גם בבעלי החיים. אבל לצערנו הרב, בעלי החיים אינם מקבלים כל תמיכה, טיפול או התייחסות מהציבור והתקשורת בישראל.
כיצד הפכנו אטומים כל כך לסבל? האם הפכנו לבעלי "עור עבה" כל כך, שמצוקתנו שלנו, בני האדם, חוסמת אותנו מלחוש ולהיות אמפטיים גם לסבלם של האחרים, אלה שלא מסוגלים להביע את כאבם?! אנחנו כולנו יחד בסבל ובמצוקות, ולכן עלינו להביע חמלה ולא לשכוח את אלה שאין ביכולתם לדבר, לשתף ולבקש עזרה – החיות שאתנו.
איך לטפל בבעלי חיים בשעת חרום?
בעת נפילת טילים או פיצוצים, חשוב לדעת כי בעלי החיים דורשים התייחסות מיוחדת. עבור ההולכים על ארבע מדובר בסיוט ארוך ומתמשך של התנהלות בתוך רעש, פאניקה וקולות רמים. כשמתרחש אירוע ירי רצוי להרגיע את בעלי החיים, ללטפם, לדבר אליהם בטון המיוחד השמור לקשר בינינו לבינם, להגיף תריסים על מנת לתת להם תחושת ביטחון, ולהפעיל טלוויזיה או רדיו כדי למזער את רעשי הפיצוצים.
את חתול הבית אין להוציא כלל מהבית, גם לא לחצר. עקב הרעש הוא ללא ספק ייכנס לסטרס מיותר ולהלם. במצב כזה חתולים נוהגים לנוס על נפשם, או אז הם עלולים למצוא עצמם במקום לא מוכר וייתכן שילכו לאיבוד ולא יימצאו את הדרך חזרה.
יש גם כלבים שנבהלים מרעש הפיצוצים ומגיבים בבריחה למרחקים. כלבים רבים עשויים למצוא עצמם משוטטים ברחובות במקומות זרים להם, וחלקם לעולם לא ימצאו את בעליהם. לכן דאגו לשמור על הכלבים קרוב אליכם. גם אם הכלב קשור ברצועה, תמיד קיימת הסכנה שהוא יצליח להתנתק מהשרשרת ומהקולר, וברגע אחד עלול ללכת לאיבוד. ובכל מקרה, על הבעלים להתקין על קולר הכלב פרטים מזהים או שבב באוזן. הדבר עשוי למנוע שברון לב לנו כבעלים אחראיים ואוהבים, ולכלבנו שהוא חלק מהמשפחה, וחברנו הטוב ביותר.
אל לנו לשכוח שגם בעלי החיים שלנו חשים את הפחד והחרדה, וכמו יתר בני המשפחה, יש לתת את תשומת הלב הראויה גם לאלו שאינם יכולים להביע במילים את מצוקתם. אלה החיות שבכל ימות השנה מספקות לנו, בני האדם, שפע של אהבה ללא תנאים. דווקא עכשיו, יותר מתמיד, הם זקוקים לנו!
אני מאחלת לתושבי הדרום וכלל תושבי המדינה ימים טובים ושקטים, ומבקשת להעביר דרככם את מסר החמלה לבעלי החיים שבקרביכם.
אתי אלטמן היא דוברת עמותת תנו לחיות לחיות
>> ההסלמה בדרום הייתה מיותרת
>> אלימות כלפי חיות היא סימפטום לחברה חולנית