אז למה שזה לא יעבוד בארץ?
ראשית צריך לברך. ניר חפץ הוא יותר מאדם ראוי לנהל בפועל את הליגה הבכירה בישראל: מדובר באיש תקשורת ותיק עם רזומה מרשים, עורך אחראי לשעבר של מדור הספורט הנקרא במדינה וכמובן אוהד כדורגל אמיתי.
אבל רעיון המנהלת, כמו כל דבר ישראלי מגונה – נולד מהר מדי, בשליפה, בעקבות – להזכיר לכם – שלוש הנקודות שבית הדין נתן בזמנו בחזרה למכבי פ"ת מול הפועל חיפה. עברה יותר משנה, הרבה דיבורים נזרקו לאוויר ומכבי פ"ת שבה בינתיים לליגה הבכירה.
המטרה: להביא קהל נורמלי למגרשים
ולמה בכלל אנחנו צריכים מנהלת? קודם כל זה מתחיל בדבר הבסיסי יותר שאין כאן – תרבות ספורט בכלל ותרבות כדורגל בפרט. ועל מה אנחנו מדברים: ראשית, על בניית אצטדיונים נורמלית. היורו היה מוצלח ונפלא, אבל לא יעלה על הדעת שבמאה ה-21 ייבנו כאן אצטדיונים עם שני יציעים ושני קירות. בונים אצטדיון חדש? תכסו את כולו.
הסיבה שזה לא נעשה היא הסיבה שמובילה לנקודה השנייה: איך נבנה כאן אצטדיונים של 20 ו-30 אלף איש אם אף אחד לא יבוא? התשובה נעוצה דווקא ביורו האחרון – כשרוצים, מביאים קהל ומייצרים קהל. וזו תפקידה השני והחשוב של המנהלת. ילדים, נוער ואנשים נורמטיביים שאוהבים את הענף הזה משוועים להיכנס לאצטדיון מבלי לקחת משכנתא או להרגיש שעברו ויה דלורוזה.
הנקודה השלישית קשורה לשנייה: התנאים. רכשת או קיבלת כרטיס? מדוע לעולם לא תשב במקום המסומן שלך? כאן בדיוק נזרעים זרעי האלימות. בהיעדר סדר ביציעים, אפשר ומותר לעשות הכול. זכותו הבסיסית של מחזיק הכרטיס היא לשבת במקום המסומן שלו. חובת המאבטחים למיניהם היא לדאוג שיישב בו וכמובן לפנות את מי שפלש למקומו.
תנאים טובים שכוללים אצטדיונים יפים ומטופחים, קהל שמגיע מאהבה למשחק ותנאים אופטימליים לצופים הם המצע אותו חייבת מנהלת הליגה להגשים קודם כל ודבר ראשון. אחרת, כל מה שייזכר מהמהלך הזה הוא עוד טריק פוליטי.