אמת. זה מה שצריכה הנהגה אחראית לתת למשפחות גולדין, שאול ומנגיסטו.
וכשאני אומר אמת, אני מתכוון לשר ביטחון וראש ממשלה שלא יסתרו את עצמם. שלא יצהירו בנאום מול חיילים משוחררים או ביום העצמאות שישראל תעשה הכל כדי להביא את הבנים הביתה, ובישיבה סגורה ידברו על עקרונות וקוים אדומים. המשפחות זקוקות לאמת זהה גם בטקסים וגם בחדרי חדרים.
לפני מספר ימים שמעתי את אמא של הדר גולדין מספרת שהפעם האחרונה שנתניהו פגש אותה הייתה בפברואר. הם ביקשו להיפגש איתו שוב, אבל לשכתו מסרה להם שהבקשה בטיפול.
ראש הממשלה שלנו עסוק. הוא עסוק בשיתוף עוד פייק ניוז בעמוד הפייסבוק שלו, הוא עסוק בהמשך מסע ההסתה על חשבון כספי מיסים נגד אב הבית שלו, הוא עסוק כי הוא חייב לקחת עו"ד פרטי כדי לגרור רגליים עוד קצת בתביעה משפטית שהפסיד בה וחויב בעקבותיה לחשוף את פירוט שיחותיו עם הנדבן הפרטי שלו. אבל לפגוש משפחה שבנה נעדר, להביט בפניה ולהגיד לה את האמת – לזה אין לו זמן.
ראש ממשלה מוסרי היה מוותר על עוד שיתוף של סרטון הזוי מההפגנה בפ"ת כדי לפגוש את המשפחה ולהגיד לה אמת: הכאב קשה מנשוא, האחריות היא עליי, לישראל יש קווים אדומים, ולא נסכים למצב שבו ניתן תמורה על השבת גופות חללים.
ובסיום הפגישה הזאת, ראש הממשלה היה צריך לצאת בנאום לאומה שבו היה חוזר על מה שאמר למשפחות הנעדרים בחדר מילה במילה. ראש ממשלה מוסרי היה מישיר מזמן מבט לציבור ואומר: מדינת ישראל לא תנהל שום מקח וממכר על השבת חללים שמוחזקים אצל ארגוני הטרור. לא סוחרי מתים אנחנו, היה אומר ראש הממשלה לציבור, עליי מוטלת האחריות. והציבור הרחב היה מבין והיה מקבל את הקביעה המוסרית הזו, כי זו בדיוק תפקידה של ההנהגה - להגיד את הדברים הקשים, ולא לחמוק לעוד פולמוס שמצטמצם למעין ריב דמיוני בין ימין ושמאל.
אבל מה לראש הממשלה שלנו ולאמת, ומה לו ולקיחת אחריות. אחרי הכל, קל יותר להשיג לייקים מלשמור על עקרונות.
הכותב הוא חבר סיעת המחנה הציוני וסגן יושב ראש הכנסת