וכשמתפזר עמוד הענן מעל המשחק, לא באמת משנה מי ניצח. כמו בספורט כך גם בחיים; בסופו של דבר חשוב בעיקר איך מרגישים האוהדים. ועל פי סקר חדשות 2, האוהדים, כלומר הציבור הישראלי, לא מרגיש היום מי יודע מה. 70 אחוזים ממנו בכלל לא רצו הפסקת אש, אלא העדיפו להיכנס בעזה עד הסוף, לחסל את החמאס ולהביא שקט נצחי לתושבי הדרום. ובמקום זה הם קיבלו מביבי, ברק וליברמן הפסקת אש שכוללת נכון לליל השקט הראשון לא מעט מטחי רקטות.
גבירותיי ורבותיי, מהפך. בפעם הראשונה מאז שנתניהו נבחר לראשות הממשלה, נדמה שהוא וחלק גדול מהציבור לא חושבים דומה. עד היום, לא משנה מה הוא עשה ואיך הוא הגיב, לא משנה באיזה נושא, בין אם בנושא שחרור שליט, המחאה החברתית, מדיניות הכלכלה, ההתנהלות המדינית, ראש הממשלה זכה לרוב גדול בכל צעד ושעל. ופתאום זה מרגיש כאילו הוא לא אמד נכון את השטח, לא הצליח לחזות כתמיד לאן נושבת הרוח, לא הצליח להוציא את השפן הנכון מהכובע, לא הצליח לצייר את הציור השבועי לילד.
ביבי = שלי = יאיר = ברק
יהיה זה פשטני לומר שבעקבות הסקר המסקנה היא ש-70 אחוז מהעם נמצא מימין לנתניהו. אבל מכיוון שמדובר בסוגיה הבטחונית-מדינית הגדולה ביותר שישראל ידעה בארבע השנים האחרונות, אפשר בהחלט להמר שיש פה בשורה לקראת הבחירות. גם אם זה לא 70 אחוז, גם אם זה לא אפילו חצי מהעם, גם אם הסקר נעשה תחת השפעת סמים, יש למישהו במערכת הפוליטית הזדמנות חד פעמית.
קחו את נתניהו, ברק, לפיד, אולמרט, יחימוביץ׳ - ותגלו שכל אלה בכלל נמצאים במרכז. איך שלא תהפכו את זה, מתוך הסקר המדהים הזה ומתוך כל מה שנאמר באולפני החדשות מפי כל הפוליטיקאים בשבוע האחרון, אין ברשימה המפוארת הזו שמאל אמיתי או ימין אמיתי. כולם מקרטעים על אותו שביל אופניים צר, נזהרים לא לעקוף או להתנגש אחד בשני, מנסים לא לעצבן את תושבי הדרום או לא לצאת קיצונים בעיני אובמה, מנסים לא לגעת בפעמון ולא ליפול אל הכביש.
על רקע העדינות היחסית שהפגינה ישראל בעזה - בטח עבור מי שמקשיב כל היום לרוני דניאל - תוצאות הסקר הזה לא פחות ממדהימות. בכל זאת, זה לא שחטפנו בראש. הרי נגמר תיקו ולפי המאמן בכלל הגיע לנו לנצח. אז מה העניין? מסתבר שאנחנו מדינה שהימין שלה עולה על סך חלקיה, עם שמוכן לסבול עוד כמה רקטות בשביל לפתור את הבעיה אחת ולתמיד, אזרחים ששונאים ערבים, שמאלנים ותל אביבים.
אבל אל דאגה, הסקר הזה לא ישאיר את האזרחים שמימין יתומים. מיד עם הפסקת האש הנצו ניצנים של אופטימיות זהירה בקרבם. פתאום צצה לה מישהי שכמעט נעלמה, שהתלבטה עד הרגע האחרון אם לקפוץ בחזרה לביצה הפוליטית או לא. קוראים לה ציפי לבני.בכל הקשור לפתרון בטחוני היא מיצבה את עצמה בשבוע האחרון מול המצלמות ימינה מביבי, אפילו כמעט הודתה שהיא רצה לבחירות הקרובות. שימו לידה את אולמרט, סביבון מעופרת יצוקה שכמותו, ותקבלו צמד חמד שלא יפסיק את האש כל כך מהר. וזה בדיוק מה ש-70 אחוז מהעם צמא לו כל כך.