לפני כמה חודשים קיבלתי מתנה מחברת קוסמטיקה מובילה: חבילה מרובעת עטופה בהידור. אני לא בטוחה למה קיבלתי את זה – אולי בגלל איזה פוסט בפייסבוק, אולי כי אני לקוחה ותיקה – כך או כך, אני מודה שהתרגשתי, בכל זאת לא כל יום שולחים לי בושם יוקרתי בטירוף; משום מה לפי האריזה חשבתי שזה בושם יוקרתי בטירוף.
למשך שבע שניות בערך הייתי בעננים, אבל אז פתחתי את האריזה וחשכו עיניי: בתוך האריזה שכן לו קרם פנים אנטי-אייג'ינג ש"מחליק קמטים, מתקן פיגמנטציה ומעלים כתמי שמש יא מכוערת", סתם, את המכוערת המצאתי אבל כל השאר אמיתי.
הגנבתי מבט אל המראה ולא ידעתי מה לחשוב: האם במחלקת היח"צ של החברה שונאים אותי עד כדי כך, או שמא מדובר בכיתוב רגיל לגמרי על קרם פנים?
מיהרתי לבדוק מה כתוב על קרם הפנים שלי: "קרם עשיר לעור נורמלי עד יבש", אוקיי. אבל מה באשר למוצרי הטיפוח האחרים בביתי: שמפו לשיער פגום, קונדישנר לשיער יבש ופגום, מסיכה לשיער צבוע ופגום עם קצוות מפוצלים, קרם רגליים לעור סדוק, מסיכת פנים לעור עייף, מייק אפ לכיסוי מושלם, מסקרה מאריכה, משחת שיניים מלבינה – תשמעו, דיכאון, מסתבר שאני צריכה המון תיקונים, מכף רגל עד ראש ממש.
ואם שמפו לשיער פגום עושה לי מצברוח, אל תשאלו מה קרה כששמעתי על ניתוחי פות לנערות בנות 15.
* * *
איזה פשוט זה להיות גבר, אה? מוצרי הקוסמטיקה שלך כוללים רק דיאודורנט ושמפו - איתו אתה כמובן מסבן את כל הגוף, ולפעמים אתה עושה טובה לזוגתך ומרשה לה להוציא לך שחורים - זה השיא. גם למטה אין יותר מדי אופציות לשיפוץ: מה שנתן לך הטבע זה מה שיש, תודה, שלום.
רק אצלנו הנשים הכל כה מסובך, ועזבו את המסכות והקרמים - לפני שנתיים בערך חטפתי שוק כשחבר פייסבוק ותיק שהוא במקרה גם גינקולוג, העלה תמונות שלו מכנס גינקולוגים בנושא עיצוב הפות. עיצוב! הפות! מה הלאה, נעצב את הטחול? את הלבלב? בכל אופן, מהתמונות ההן למדתי שאני יכולה ללגלג עד מחר - מסתבר שרבים הם הרופאים שבוחרים להשתלם בתחום הזה, וכנראה שרבות הן הנשים שמעוניינות לעבור אותו.
שימו לב שאני לא מדברת פה על ניתוחים להצרת נרתיק שעוברות נשים מבוגרות אחרי לידות – כאן הכוונה היא לניתוח השפתיים החיצוניות או הפנימיות, כשהסיבה היא לרוב קוסמטית. כמו כן, לפי נתונים שפורסמו בכנס האחרון של איגוד הפלסטיקאים הבינלאומי, גיל המנותחות הולך ויורד: יותר ויותר בנות עשרה מבצעות את הניתוח, ואל תשאלו אותי למה כי הרופאים בעצמם טוענים שאין דבר כזה מראה אידיאלי שם למטה; כל אחת והאיבר שלה, ואין אחד דומה לשני. אבל בנות 15 בארץ ובעולם, מסתבר, לא מרוצות.
כמו כל הניתוחים הפלסטיים, גם הטרנד הזה התחיל מצורך רפואי: במקרים שבהם גודל השפתיים הקשה על קיום יחסי מין או החדרת טמפון, היה הכרח למצוא פתרון. אבל אז הרפואה גויסה לטובת הביוטי, והשאר היסטוריה.
נשאלת השאלה מה גורם לנערה בת 15 לחשוב שהפות שלה לא מספיק יפה – מי הכניס לה לראש את השטות הזאת, עד כדי כך שהיא מחליטה לעשות מעשה? שאלה נוספת: איך היא בעצם יודעת מה לבקש מהרופא - האם כמו שבנים משווים גדלים, כך בנות 15 כיום משוות איברים? וגם: למה בעצם אכפת לה איך הוא נראה – מי בדיוק אמור לראות לה שם, בגילה?
לרופאים שעוסקים בתחום אין ספק מה הטריגר לניתוחים הללו: גילוח הערווה. מסתבר שהיום נערות מגלחות את האזור ולכן מודעות פתאום לצורה ולמראה. כך, "עיצוב הפות" הפך למושג רווח במקומותינו, כמעט כמו ניתוח אף או הרמת חזה: פורומים בנושא מתפקעים משאלות, באתרי בית של רופאים פלסטיים מסבירים מה זה בדיוק קיצור שפתיים, ולפעמים באייטמים של מפורסמות בבגד ים אפשר לראות טוקבק נבזי שממליץ למצולמת על שיפוץ האזור.
* * *
פמיניסטיות שונאות ניתוחי פות ונרתיק, ובעצם ניתוחים פלסטיים באופן כללי. יש לי חברת פייסבוק רדיקלית שנוהגת לשתף מודעות לשלל ניתוחים, תוך שהיא מקוננת על הפטריארכיה ועל כמה ש"זה פשוט נורא, מה שנשים מעוללות לעצמן בשביל למצוא חן בעיני גברים".
ובכן, אני לא רואה שום בעיה עם הרצון להרגיש נחשקת, מאוד מצטערת. בעיניי זה טבעי שאישה תרצה לשאת חן בעיני בני המין השני, וזכותה לעשות הכל – אבל הכל – כדי להרגיש טוב עם עצמה. למה זה רע, להרגיש שווה וסקסית?
אמנם טרם דגמתי בעצמי את סכין המנתחים, אבל כבר שנים אני מזהירה את אלעד שלא יבנה יותר מדי על החסכונות כי אני מתכננת לבזבז הכל על מתיחות, הרמות, שאיבות ומתיחות כבר אמרתי? אבל ההתמודדות עם הגיל היא נושא אחר; כשזה מגיע לנערות צעירות – כשזה מגיע לפות, רבאק - פה אני חושבת שצריך להתעורר.
זאת הבעיה עם ניתוחים פלסטיים: משנה לשנה גיל המנותחות יורד ומנעד הניתוחים מתרחב. אם בעבר נשים ניתחו בעיקר את האף ובנות 50 הרימו חזה בחדרי חדרים, היום אם את לא מזריקה בוטוקס בגיל 34 ומרימה עפעפיים בגיל 40 – את לא בעניינים. אז מה הפלא שבגיל 15 נערות כבר מפנטזות על פות חדש?
השאלה היא איפה עובר הגבול בין טיפוח לשעבוד. מתי הרצון להרגיש שווה הורס כל חלקה טובה וגורם לך להתמסר לפרוצדורות מוגזמות?
בעיניי גילוח טוטאלי של הערווה, למשל, גולש למחוזות השעבוד והשיגעון. אני עוד זוכרת את נטלי עטיה בעונה ההיא של מחוברים, יושבת בחדר השינה של דודו בוסי ומסבירה שהיא מגלחת כי ככה גברים אוהבים, וכן, היא יודעת שלגלח לגמרי זה לא בריא ולא מומלץ אבל היא לא יכולה אחרת כי זה מה שהפרטנרים שלה רוצים.
בהיעדר היגיון מצד הנשים, נשאר רק לקוות לשמץ של רציונליות מהגברים; פעם הכנתי אייטם בנושא למוסף נשים, ומרואיין התוודה בפניי שמאז שנולדה בתו, הוא לא מבין איך הוא היה מסוגל לשכב עם נשים מגולחות. "זה כל כך פדופילי", הוא הצטמרר, "היום אני נגעל מזה".
אם בנים היו מצטמררים מערווה מגולחת בגיל העשרה, אולי בנות לא היו מגלחות, וניתוחים לעיצוב הפות לא היו הופכים לטרנד. אגב, קצת מצחיק שנשים מגלחות בזמן שגברים מסתובבים עם זקנים כטרנד אופנתי, לא? הם מגדלים שיער על הפנים, ואנחנו צריכות לגלח מתחת לתחתונים; איזו הזיה.
* * *
ניתוחי הפות מזעזעים אותי, אבל לא באמת מפתיעים. ככה זה כשהמגמה העולמית היא רק לתקן לתקן לתקן אותנו, הנשים; כשכל הזמן מזכירים לנו – על אריזות מוצרי הקוסמטיקה, בפרסומות בטלוויזיה, על שלטי חוצות – שאנחנו לא יפות מספיק, ולעולם לא נהיה. כה מבאס שאנחנו משתפות עם זה פעולה.