איזה כיף שסגרתי את הבאסטה. לדעתי בן ובת זה ממש מכובד וחוץ מזה למי יש כוח לצירים ולתפרים ולחפלות של יהודים משיחיים? אני ממש לא גזענית אבל אחרי לידה אני רוצה לנוח; תארו לעצמכם שישימו אותי בחדר עם אשתו של בצלאל סמוטריץ' נגיד – איך אני אוכל לסבול את זה?
"עזבי את אשתו, מה היא עשתה לך", נזף בי איזה צדיק בפייסבוק, "מה היא אשמה על הדברים שאמר בעלה, המסכנה?"
שלוש דקות אחר כך התראיינה הגברת סמוטריץ' בערוץ 10 וגרמה לבעלה להישמע כמו דובון אכפת לי באריזת מתנה: "לא נעים לי לשכב עם ערביה בחדר", סחה העלמה, "מבחינתי אנחנו אויבים אחד של השני. הרגע שבו יוצא התינוק שלי לאוויר העולם הוא רגע קדוש וטהור ואני מאוד אשמח שידיים יהודיות יגעו בתינוק שלי, חשוב לי שיהיו מסביבי יהודים".
* * *
נו, שוב בצלאל סמוטריץ' עושה מהומות, מה חדש? למי שהצליח לפספס את הסערה האחרונה שחולל הח"כ הכי גזען והומופוב בתולדות הכנסת, הנה תקציר: הכל התחיל מאייטם פרובוקטיבי ברשת ב'; הכתבת דקלה אהרון התקשרה למספר בתי חולים בארץ והתחזתה לאישה גזענית שמבקשת שאחרי הלידה ישימו אותה בחדר עם יהודיות בלבד. האחיות מצדן אמרו לה שאין בעיה, והנה לכם כותרת מרכזית במהדורות החדשות פלוס זעזועים מוול לוול.
וגם אני הזדעזעתי, ברור, אבל גם תהיתי:
1. האם זה באמת המצב בארץ, או שמא האחיות רק ניסו להרגיע הריונית הורמונאלית? כי לפחות בפיד שלי ספרתי משהו כמו עשר נשים שסיפרו על יולדות ערביות שחלקו איתן חדר.
2. כל האחיות אמרו שהבקשה להפרדה כביכול – מגיעה גם מהצד השני ולא רק מהיהודיות, אז איפה פה הדרמה? כלומר, ברור שההפרדה לכשעצמה נוראית אבל אם הדרישה היא הדדית, למי בעצם אתם באים בטענות?
3. האם אין כאן בעיה באותנטיות של האייטם? אני מודה שאני לא יכולה להעלות על דעתי מצב שבו אישה לפני לידה מתקשרת לבית החולים עם בקשה כה מופרכת; עזבו גזענות, כמה אהבלה וילדותית אפשר להיות? לידה היא הלא אירוע כה מלחיץ ודרמטי – במשך כל החודש התשיעי את רק מתפללת שהכל יעבור בשלום ושבעלך לא יתעלף ושהאחות תהיה מרוכזת – מי בכלל חושבת על החברותא שאחרי?
אני מהמרת שאפילו אשתו של סמוטריץ' לא הייתה חושבת על שיחת טלפון הזויה שכזאת, אבל זה לא אומר שבעלה לא ינצל את המומנטום לחולל עוד מיני סערה תקשורתית; בסדרת ציוצים גזענית שהצליחה לשבור אפילו את השיאים שלו עצמו, טען סמוטריץ' ש"אשתי ממש לא גזענית, אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות".
אחרי שזכה למבול של מחאות מחברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, המשיך הח"כ: "טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד עשרים שנה. הכי טבעי והכי נורמלי בעולם".
אכן, אין ספק שאם יש מישהו שיודע מה נורמלי ומה לא, זה סמוטריץ'. רק שכחת, בצלאל, שגם תינוק יהודי יכול לגדול להיות רוצח או אנס או שודד זקנות אז אולי תלכו על לידה ביתית, מה אתה אומר? ככה בשביל לשמור על אנרגיות טובות וטהורות סביב היולדת הטובה והטהורה שיש בה רק אור ואהבה ואף לא טיפה אחת של שנאת חינם?
* * *
"כולנו בני אדם", הזדעזע גם יו"ר מפלגתו נפתלי בנט, "בבית החולים אין משמעות לגזע, צבע, דת, נטיה מינית או עמדה פוליטית".
"נכון מאוד", ענה לו סמוטריץ' בטוויטר, "בתנאי שלא מדובר באויב שרוצה להשמיד אותי, אז הוא לא מכבד את הצלם שלו וממש לא חביב עליי".
וכשציון נאנוס תהה מה עמדתו לגבי היולדות האתיופיות והאינג'ירה שמביאים להן, ענה סמוטריץ' ש"עולי אתיופיה הם אחים שלי ולכן אני מת על האינג'רה שלהם. ערבים הם אויב שלי ולכן לא כיף לי להיות איתם".
זאת הבעיה העיקרית שלי עם סמוטריץ': עילגות הניסוח ודלות הרוח. עזבו גזענות, עזבו הומופוביה, למה כל דבר שיוצא לו מהפה מרגיש כאילו נפלט מפיו של תינוק בן שנתיים עם נזלת וחיתול מתפקע? בחיי שבכל פעם שאני רואה עוד כותרת מבית מדרשו, אני ממש יכולה לראות אותו מחטט באף ומשתטח על הרצפה בזמן שאמא שלו מביטה במבוכה בעוברים ושבים ותולשת שערות.
כן, נפתלי בנט, אני מתארת לעצמי שאתה חסר אונים אל מול התקפי הזעם והשנאה של חברך למפלגה, אבל בתור יו"ר אני מצפה ממך לעשות קצת יותר מאשר לנזוף בו ברשתות החברתיות. תעיף את סמוטריץ' מהמפלגה שלך, בנט, אתה חייב למצוא דרך לעשות את זה. לא יכול להיות שתקנון המפלגה מאפשר לאחד מחבריה לגרום לה נזק תדמיתי כה רב, ולהמשיך לכהן כאילו כלום.
ובאמת, בנסיבות אחרות הייתי חושבת שסדרת הציוצים הזו של סמוטריץ' הגיעה על רקע איזו תסמונת טורט; בכל זאת לא כל יום זוכים לראות חבר כנסת מכהן פולט כל כך הרבה שטויות ברצף. אבל לסמוטריץ' הלא יש עבר מפואר עם הקאות מילוליות, על כן יש להניח שהדברים נאמרו בכוונה שלמה תוך תפילה כנה ומלמול פסוקים מן המקורות; אני לא יודעת אם דת ודמוקרטיה הולכות ביחד, האמת היא שאני עדיין נורא מקווה שכן, אבל אין ספק שטיפוסים כמו סמוטריץ' גורמים למונח "עם סגולה" להישמע כמו סיסמה איומה של הקו קלוקס קלן.
סמוטריץ' לא מייצג את אנשי הימין, אבל פה ושם ראיתי מופרעים שמתעקשים ש"זו לא גזענות, אישה אחרי לידה צריכה שקט וכשהמשפחות הערביות באות ועושות רעש ומלכלכות את בית החולים אז כן, צריך הפרדה". צודקים, זו ממש לא גזענות, מה פתאום, הם פשוט רעשנים ומטונפים היהודים האלה, וצריך להפריד אותם מאיתנו, הגרמנים הנאורים, אופס התבלבלתי קצת לרגע, סליחה.
* * *
לפני כמה חודשים התבקשתי לראיין את סמוטריץ' למגזין של מאקו; בעקבות עוד אמירה פרובוקטיבית שלו על הומואים, עלה רעיון שנערוך בינינו סוג של עימות ואני הסכמתי – לא בלי חששות. "אני קצת פוחדת ממנו", אמרתי אז לבעלי, "אני ממש לא בטוחה שאני רוצה לפגוש אותו, מה אם יקרה בפגישה הזו איזה משהו מטורף?"
מה כבר יכול לקרות, הוא צחק, אבל אני לא הייתי שקטה: קור הרוח של סמוטריץ' מלחיץ אותי ברמות שקשה לי להסביר. כשהוא מישיר למצלמה עיניים כחולות ואומר בנחת שהרצח בדומא זה לא טרור, כן רפי, אני הומופוב גאה, הומואים ולסביות הם לא נורמלים - יש לי צמרמורת בכל הגוף. זה איש מסוכן.
"תגיד", שאלתי אז את הדובר שלו, "הוא... הוא בסדר, סמוטריץ', נכון? הפגישה תהיה בסדר?"
"יהיה בסדר גמור", הבטיח הדובר, "הוא בן אדם נחמד מאוד, סתם עושים ממנו מפלצת, את תראי שהוא נחמד". בסוף לא ראיתי: סמוטריץ' ביקש לדחות את הפגישה בעקבות האירועים בירושלים, ואני לא התקשרתי שוב.
לא אכפת לי מה סמוטריץ' חושב או אומר, בכנות לא אכפת לי. אני לא מרגישה שיש לי משהו משותף איתו או עם שכמותו: לא זהות, לא שותפות גורל, לא הווה ולא עתיד. הבעיה היא שבתור חבר כנסת שדבריו מצוטטים בכל מקום, הוא מוציא לאנשי הימין שם של פסיכופטים אלימים וגזעניים, וזה כבר אכפת לי מאוד. סמוטריץ' מטריל את המחנה הלאומי, ואף אחד לא עושה לו בלוק.
"חשוב לי להסביר", אמרה אשתו של סמוטריץ' בראיון, "שאני מבדילה בין ערבים לבין אשכנזים ותימנים וספרדים - אלה בני העם שלי ואלה אויבים שלי".
אז תשמעי גיברת סמוטריץ', את ובעלך ממש לא בני העם שלי - תרשמי את זה לפנייך, שלא יהיו פה אי הבנות. ומאחר שבחדרי לידה כאמור כבר לא נתראה, אני מאוד אשמח לא לפגוש אותך גם סתם ככה ברחוב, תודה על ההתחשבות.