אתמול נזכרתי ב- י'. י' היה בחור מוצלח מכל בחינה שהיא, ערכית ושטחית גם יחד: הוא היה חכם, רגיש, טוב לב, מצחיק, יפיוף ועשיר. רק דבר אחד הפריע לי אצלו - הגובה. יותר נכון, היעדרו. הוא היה רק קצת יותר גבוה ממני, ואני רק קצת יותר גבוהה מוורדה רזיאל ז'קונט – תעשו לבד את החשבון.
לקח הרבה זמן עד שהסכמתי לתת לו צ'אנס, ואיזה מזל שהסכמתי; היה לנו כל כך כיף ביחד! הכי אהבתי אצלו שני דברים: 1. הוא הצחיק אותי עד דמעות 2. העריץ את הפרקט שאני דורכת עליו; שתי תכונות שתמיד עשו לי את זה בגברים.
אבל הוא היה נמוך במיוחד, והעובדה הזו המשיכה לרחף מעלינו כמו צל אפל. אני זוכרת משפט שאמרתי בזמנו לחברה שלי: "אני נמשכת אליו רק כשהוא יושב". היא התפוצצה מצחוק, אבל אני הייתי רצינית לגמרי. ככה בדיוק הרגשתי; באוטו - תשוקה מטורפת, בתור לקולנוע - הפסקת אש טוטאלית.
אגב, אני עצמי נטולת תסביך גובה לחלוטין. נכון, קוקטית, אז מה? לדעתי זה יפה. חוץ מזה אני אישה, הלו, יש לי כל כך הרבה תסביכים אחרים גם בלי קשר.
בסוף נפרדנו - לא כי זה הפריע לי, כמו שזה הפריע לו. לא יכולתי לשאת עוד את ההומור השחור הזה על נמוכים כל הזמן, את העקיצות ששלח באובססיביות לעבר חברים גבוהים; הנושא העסיק אותו יותר מדי, ולכן גם אותי.
לקראת הסוף - כשעדיין לא דיברנו על פרידה אבל כבר היה ברור לשנינו שזה לא יילך - הוא הגיע אליי עם מגפונים בעלי עקב קטן; איך להגיד את זה, כבר הייתי מעדיפה שינחת עליי עם סנדלי שורש פלוס גרביים.
כששאלתי מה פשר העקבים, הוא שאל בשיא הרצינות למה רק לי מותר. באמת למה?
ונעלי סטילטו זה בסדר?
השאלה הזאת כל כך רלוונטית פתאום, לנוכח הלינץ' הפסיכי שעושים ליאיר לפיד. בכוונה אני לא שמה פה את התמונה שלו עומד על דרגש בעודו נואם מאחורי הפודיום; אני פשוט יותר טובה מזה. כן! בסיפור הזה יש טובים ויש רעים, ואני רוצה להיות מהטובים!
שלא תבינו לא נכון; אין לי בעיה עם ביקורת, ואפילו בוטה ודוקרת, אבל בתנאי שתהיה עניינית ומנומקת. ללעוג לשם הלעג - לא עושה לי טוב.
התמונה של לפיד עוררה הרבה תגובות – מרושעות בעיקר - אבל הכי תמוהים היו אלה שהאשימו אותו ב"סילוף המציאות". בהתחלה חשבתי שהם צוחקים, אך לא; "אם הוא נמוך, שיעמוד מול הקהל כמו שהוא, שלא ישקר לנו", זו הייתה המנטרה.
מעניין; ואישה שלובשת מחטב שמצמצם את היקפיה במידה אחת לפחות – גם מסלפת את המציאות? ונעלי סטילטו – האם גם הן הופכות אותנו לשקרניות? ומה לגבי איפור ערב מחמיא במיוחד? פוש אפ מטורף? בניית ציפורניים? הדבקת ריסים, יישור תלתלים, צביעת שיער? למה מניפולציות נשיות לשיפור המראה מתקבלות בברכה, וגבר שמבקש להשתדרג אי אפשר להבין?
לא יודעת אם לפיד עלה על הדרגש כי זה גרם לו להרגיש נוח יותר, או שפשוט טכנית לא הגיע למיקרופון, אבל על מה ולמה מגיעה לו ההשפלה הזאת?
תכעסו על המדיניות שלו, תבקרו את ההתנהלות האישית, אפשר גם לא להצביע לו בבחירות הבאות; אבל ללעוג לגובה שלו? זה דוחה אותי ברמות שאני לא יכולה להסביר.
דמוקרטיה, השמיעי קול
לאישה זה לא היה קורה. גברת נמוכה שהייתה נואמת על דרגש לא הייתה מקבלת ככה עגבניות בפרצוף. בואו נשים את זה על השולחן; גם גבר מהמחנה הנכון לא. אבל לפיד הוא גם ימני, גם מעצבן את מעמד הביניים, גם עשיר וגם יפה, אז למה לא להיכנס בו בכל הכוח?
רק תזכירו לי רגע, לא סיכמנו שאלימות נגד פוליטיקאי שנבחר באופן דמוקרטי - זה לא לגיטימי בעינינו? או שזה תקף רק לגבי החבר'ה מכיכר רבין?
שנאה משבשת את כושר השיפוט ומעבירה אנשים על דעתם. הפכנו למפלצות. הפצת התמונה הזו היא תוצאה של התיעוב העז כלפי לפיד, שיצא מכל פרופורציה. נכון, הטיפול שלו בעדי קול גרם לו נזק, ההכחשה בנושא העישון גרמה לו נזק, אבל לא פעם הוא גם חוטף שלא בצדק.
סתם דוגמה: עכשיו למשל מכנים אותו שקרן כי אמר שקרנית פלוג לא תהיה נגידה; אבל העובדות הן שנתניהו הוא שאמר שפלוג לא תהיה נגידה, לפיד חזר על דבריו, ומששמע זאת נתניהו - מיד שינה את דעתו ומינה את הגברת - זה בדיוק מה שקרה, ואני מצטטת פה פרשנים שלא בדיוק נמנים על אוהביו של לפיד.
יהיר? לא בדיוק
לא ידעתי אז מה לענות ל- י'; באמת, למה לנשים מותר מה שלגברים אסור? למה אנחנו יכולות לזייף קצת, לעגל פינות וריסים, והם חייבים להסתדר רק עם מה שיש?
אולי התשובה נעוצה בכך שגבריות זה קודם כל ביטחון עצמי, וגבר שמנסה לטשטש חולשה פיזית, רק מדגיש אותה יותר. לכן, בדיעבד, לפיד עשה כאן איזה תיקון; הפוליטיקאי השחצן והזחוח לעתים, זה שכל כך אוהבים לקרוא לו "יהיר", הציג פה חוסר ביטחון ברור ונוגע ללב. בטווח הארוך, זה רק ישחק לטובתו.
עובדה: בבת אחת הפך משר אוצר אכזר לאנושי מאוד, בסך הכל. הנה הוא עומד שם, מאחורי הדוכן - גבר נמוך, פגיע, חשוף. מעורר אמפתיה אפילו. ירדתם נמוך, אבל בזכותכם הוא עוד יתפוס גובה. מי יודע, בסוף עוד יתברר שמדובר בתרגיל מבריק של "יש עתיד".