תנוח, מיקי

תתפלאו לשמוע, אבל יש לי אובססיה על חבר הכנסת מיקי זוהר. באמת. מיקי זוהר מרתק אותי. אם יאיר לפיד היה שואל אותי מה ישראלי בעיניי, הייתי אומר מיקי זוהר. אחרי 40 שנות שלטון הליכוד, מיקי זוהר הוא מר ישראל ישראלי. הוא מה שנשאר ממנחם בגין אחרי שהלך הראש ונשארו רק האגרופים באוויר.

הקראש שלי על מיקי זוהר התחיל כבר בנאום השבעתו לכנסת. "עם ישראל, הוכחתם שאתם אוהבי העם והארץ והמסורת היהודית", הודה חבר הכנסת הטרי לעמו, "למרות ניסיונות כאלו ואחרים להשפיע על תוצאת הבחירות".

ב"ניסיונות כאלו ואחרים" התכוון חבר הכנסת זוהר להתמודדותן של מפלגות אחרות; ב"תוצאת הבחירות" (להבדיל מ"תוצאות הבחירות") התכוון חבר הכנסת לניצחון הליכוד; וב"עם ישראל" התכוון למצביעי הליכוד, שהם אוהבי העם והארץ והמסורת. העם הוכיח שהוא אוהב את העם, למרות הניסיונות, מתוך העם עצמו, להשפיע על אהבתו האמיתית של העם: מיקי זוהר.

והנה, עוד לא הספקתי להתאושש מהפילוסופיה הפוליטית של חבר הכנסת החדש (סוג של ז'אן-ז'אק רוסו מודרני), וכבר נחתה עליי הידיעה שמיקי זוהר הוא גם ממציאה של שיטה כלכלית חדשה. כן, כך אמר חבר הכנסת זוהר, כחודש לאחר השבעתו, כשנשאל בראיון לטל שניידר על דעותיו הכלכליות: "הגישה הכלכלית שלי מעט שונה ולמעשה אני ממציא מושג חדש: אני מאמין בקפיטליזם סוציאליסטי!". לא, באמת, זה מה שהוא ענה (וסימן הקריאה במקור!). ואל תגידו שהדברים הוצאו מהקשרם – זה היה ראיון בכתב.

אמנם בתחילת הקדנציה חסה זוהר בצילו הנמוך עוד יותר של אורן חזן, אבל אני האמנתי בו מהרגע הראשון. והנה, מיקי זוהר פרץ לתודעת הציבור כדמות לא פחות מופלאה בראיון ההיסטורי שלו לשי ודרור, ראיון שבו אמר ממציא הקפיטליזם הסוציאליסטי (!) שיישובים שרוב תושביהם בחרו ליכוד צריכים ליהנות מהטבות מס. "לא יכול להיות שמי שבחר ליכוד ייפגע", הסביר זוהר. "זו הכרת הטוב על הטוב שעשו לך בבחירות האחרונות".

"יכול להיות שזה מריח כמו שוחד?", שאל אותו שי גולדשטיין (לא חלק מעם ישראל, חלק מ"ניסיונות כאלו ואחרים"). על כך ענה חבר הכנסת מיקי זוהר בהברקה, שתילמד עוד שנים רבות בפקולטות למשפטים ברחבי העולם: "שוחד זה לומר: 'אני אתן לך משהו בתנאי שאתה תיתן לי בחזרה משהו'", ואילו הדבר שהוא נתן לאלה שנתנו לו זה "עניין של הכרת תודה".

אבל לא הפילוסוף זוהר, לא הכלכלן זוהר ולא המשפטן זוהר הכינו אותי נפשית לתיאולוג זוהר. התיאולוג זוהר מקדם בימים אלה הצעת חוק שתסגור את כל בתי העסק בשבת. כי למה שהבני ברקים יבחרו מה טוב לבני ברקים והתל אביבים יבחרו מה טוב לתל אביבים? ר' זוהר יודע מה טוב לכולם. ר' זוהר מדבר עם השכינה. והיא, השכינה, אמרה לו, לזוהר, שאסור להשאיר פיצוצייה אחת לרפואה – אבל קולנוע, משום מה, זה סבבה.

"ברמה הערכית והתרבותית", כתב זוהר בהצעת החוק שלו, "לאופיו של יום המנוחה השבועי יש משמעות סמלית, תרבותית וערכית ראשונה במעלה". זה בהצעת החוק. באמת. המשפט "ברמה הערכית והתרבותית, לאופיו של יום המנוחה השבועי יש משמעות סמלית, תרבותית וערכית" אושר אתמול על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה. הוא לא היה עובר אישור של ועדת מורות לענייני הבעה.

"אני לא חושב שמדובר פה בשינוי של הסטטוס קוו", הסביר חבר הכנסת שרוצה לשנות את הסטטוס קוו. "האיסור על פתיחת מסחר הוא לא רק ממניעים דתיים, אלא ממניעים סוציאליים. נניח שאתה בעל מכולת ואתה רוצה לנסוע לים עם המשפחה ולשתות בירה. אתה לא יכול לעשות את זה כי אתה חייב להתחרות ברשתות שפתוחות בשבת, ואז אבד לך הסיכוי לנוח בשבת או שאבדה לך הכנסה".

משל יפה, מיקי. מי לא אוהב בירה בים? אבל תגיד לי, מיקי, נניח שאתה בעל מכולת ואתה רוצה לנסוע עם המשפחה לשתות בירה בים, אבל אין לך מכונית? מה אומר לך בורא עולם, מיקי: בירה בפיצוצייה לא, בירה במסעדה (35 שקל במסעדה על החוף, אגב, מחיר שבטח יעלה אחרי שתסגור את כל הפיצוציות) – פיקוח נפש, אבל אוטובוס דינו סקילה?

ומה אם אתה עצמך בעל המסעדה על החוף, ואתה רוצה לנסוע עם המשפחה לשתות בירה בהר, אבל אתה לא יכול לעשות את זה כי אתה חייב להתחרות במסעדות שיישארו פתוחות בשבת? ומה אם אתה עובד קשה יותר מחבר כנסת ולא הספקת לקנות אוכל לשבת, אבל בישראל של הליכוד גם אחרי כל העבודה הקשה אין לך כסף לאכול כל סוף השבוע במסעדות?

אגב, מיקי, אני ממש לא מתנגד ליום מנוחה. הנה, אני מציע לך מנוחה. תנוח, מיקי. ותנוח דעתך. הקדוש ברוך הוא אינו זקוק לך. עם ישראל אינו זקוק לך. ואחרי שביבי יסיים לייצר באמצעותך כמה כותרות של דתיים מול חילונים, ישראל מול תל אביב, איראן זה כאן, מדינת הלכה ומלחמת אחים – גם הוא, ביבי, כבר לא יזדקק לך. ואז תוכל לנוח כל השבוע.