האמת? הופתעתי. לא הופתעתי מזה שאריה מכלוף דרעי לקח הטבות פוליטיות כדי למכור את עתיד מצביעיו השקופים; הוא הרי הורשע כבר בלקיחת שוחד. וזה האינטרס שלו לשמור על מצביעיו נדכאים וחלכאים ככל האפשר, כדי שהם ימשיכו להזדקק לשירותי הרווחה של ש"ס.
לא, מה שבאמת הפתיע אותי הוא השמירה הפורמלית על שלטון החוק בישראל – בזמן שמהותית עוברים על החוק בשידור חי. ראש הממשלה משחד בתקציבים את שר הכלכלה כי שר הכלכלה מסרב לחתום על איזה סעיף 52, שיאפשר לראש הממשלה לגנוב את הקופה הציבורית ללא הסכמת הממונה על ההגבלים העסקיים, שקבע כי מדובר בגניבת הקופה הציבורית – והרי אסור בתכלית האיסור לגנוב את הקופה הציבורית בלי להפעיל איזה סעיף 52.
אז מה עושה ראש הממשלה? מציע לקחת 300 מיליון שקל מתקציב המדינה ולהעבירם לניהולו של שר הכלכלה בשבתו כשר לפיתוח הנגב והגליל, וגם – ובלי כל קשר, כמובן – למנות את אחיו של שר הכלכלה, עו"ד שלמה דרעי, לתפקיד סגן יו"ר קק"ל, כדי שהוא, שר הכלכלה, יתפטר מתפקידו, והוא, ראש הממשלה, ימנה את עצמו לשר הכלכלה החדש ויפעיל את אותו סעיף 52.
ואני שואל: למה לטרוח? למה, מכל החוקים בספר החוקים שאינם נשמרים, דווקא סעיף 52 נשמר מכל משמר? למה לא לבקש מבוגי יעלון לחתום על צו מעצר מנהלי לסעיף 52? למה לא להעביר את סעיף 52 לשטחי יהודה ושומרון, שהחוק הישראלי אינו חל עליהם, ולהפעיל אותו משם? למה לא לירות לסעיף 52 בראש כי הוא נראה ערבי? למה לא לגרש את סעיף 52 למדינה שלישית, שתסכים לקלוט אותו?
מהו בכלל אותו סעיף 52 מפורסם, שאפילו עבריינים נזהרים בכבודו? מדובר בסעיף שמאפשר לשר הכלכלה לפטור מונופול מעבירה על חוק ההגבלים העסקיים "מטעמים של מדיניות חוץ או ביטחון המדינה". נעזוב רגע את הטעם הפשוט שפשוט אין פה "טעמים של מדיניות חוץ או ביטחון המדינה", כך שהפעלת סעיף 52 על מנת לפטור תאגידים מציות לחוק ההגבלים העסקיים היא עצמה אינה חוקית – ולא חשוב אם מפעיל הסעיף הוא דרעי או ביבי. מה לגבי שאר הסעיפים בחוק? כלומר, מה לגבי החוק עצמו, שסעיף 52 מאפשר לשר הכלכלה לעבור עליו?
הרי כל שוק המזון בישראל הוא עבירה על חוק ההגבלים העסקיים. ותיאום המחירים בין הבנקים הוא עבירה על חוק ההגבלים העסקיים. וכשאתם מתיישבים במסעדה ומציעים לכם או גולדסטאר ופפסי או קולה וקרלסברג, אבל אף פעם לא גולדסטאר וקולה – זאת עבירה על חוק ההגבלים העסקיים. אז למה לא לעבור על סעיף העבירה על החוק באותה הקלות שבה עוברים על שאר סעיפי החוק? למה מדינת ישראל מתעקשת להיות בעת ובעונה אחת מושחתת כמו אורגיה בנסיכות נפט ופרוצדורלית כמו דייט ראשון בקנטון שווייצרי?
בסוף מצאתי את התשובה בפייסבוק של דרעי. "במהלך החודשים האחרונים התאהבתי במשרד", כתב המשוחד בהודעת השתחדותו, "ועשיתי ימים כלילות כדי לסייע לכלכלת ישראל ולאזרחי המדינה".
אז קודם כל, רבי דרעי המחזיר עטרה ליושנה, בעברית יש לומר "לילות כימים". הרעיון הוא שעובדים במהלך הלילה כאילו היה זה יום. ואילו אתה עבדת עבור מצביעיך "ימים כלילות" – כלומר נרדמת במשמרת גם במהלך היום. שנצת בזמן שישראל הפקירה 90% ממשק האנרגיה שלה.
וחוץ מזה: התאהבת במשרד הכלכלה? אם התאהבת במשרד הכלכלה, למה אתה עוזב אותו אחרי חצי שנה? זהו? סיימת "לסייע לכלכלת ישראל ולאזרחי המדינה"? אם מצפונך מייסר אותך עד כדי כך שאתה מצד אחד לא רוצה לחתום על סעיף 52, כי אתה מסכים עם הממונה על הגבלים העסקיים שמתווה הגז רע לאזרחי ישראל, ומצד שני – טוב, אין כל כך צד שני – למה לא להתפטר, לתת לנתניהו להפעיל את סעיף 52 ואז לחזור למשרד יומיים אחר כך? מה, התנועה לאיכות השלטון תכתוב על זה סטטוס זועם? תהיה הפגנה של מאה שמאלנים מול קריית הממשלה בתל אביב? הרי לא יקרה כלום. אם "התאהבת במשרד" – הוא כולו שלך.
אבל דרעי לא רוצה את משרד הכלכלה, שעיקרו הסכמי סחר בינלאומיים ועבודה מול תעשיינים, כי מה לדרעי ולתעשייה? מה לדרעי ולהסכמי סחר בינלאומיים? הבוחרים של דרעי לא סוחרים ולא תעשיינים. בגלל זה הם בוחרים בדרעי.
אז לא, ההתפטרות של דרעי לא קשורה בכלל לסעיף 52. אין בכלל סעיף 52. אין בכלל חוק, שלטון או שלטון חוק בישראל. שלטון החוק בישראל אינו אלא משא ומתן קואליציוני נצחי בין ראשי שבטים, כאשר ראש שבט החרדים הספרדים הבין שהנחלה שהוקצתה לו אינה נושקת לתחום המושב של מצביעיו, אז הוא חזר אל המלך לבקש החלפות. זה הכול.
כשיוסף ק., גיבורו הרדוף של פרנץ קפקא, מגיע למשרדים הסגורים של ועדת החקירה בעניינו, הוא משדל את אשתו של שמש בית הדין לאפשר לו להציץ בספר החוקים של השופט-החוקר. ק. מקווה למצוא בספר החוקים את החוק שבעבירה עליו הוא מואשם, אבל במקום ספר חוקים הוא מוצא להפתעתו רומן זימה בשם "כיצד היתה גרטה מתענה תחת ידי הנס בעלה". אני חושב שאם אמנם קיים אי-שם בעולם עותק של אותו סעיף 52 גם הוא, למעשה, רומן הזימה "כיצד היתה גרטה מתענה תחת ידי הנס בעלה".