בשנים האחרונות ניטשת בישראל מלחמת עולם פסיכולוגית: המלחמה נגד התלונה. פעם עוד היה אפשר להגיד: חם לי בנשמה ואני מזיע בין האונות, אלי, אלי, האם אוגוסט לא ייגמר לעולם? היום מיד קופצים עליך עשרה מליצי יושר מטעם השמש, שמציינים בזחיחות זוהרת שהחופים מלאים, שהאבטיחים מתוקים ושבחורף בוורשה קופאים האשכים. נו, אנו יודע שהאשכים קופאים בחורף בוורשה. זה לא סותר את העובדה שחם לי בקיץ בתל אביב. כפי שכתבה המתלוננת הלאומית דליה רביקוביץ: "זה הקור בחורף והחום המופרז בקיץ / אף פעם לא כמו שצריכים". בכיינית? בהחלט, אבל צודקת.
בכלל, אנחנו הישראלים חיים באוסף של קלישאות שכבר מזמן אבד עליהן המלח. אחת מהן היא שהישראלים אוהבים להתלונן, שאנחנו עם של קוטרים ששום דבר לא טוב להם.
מדינה היא לא ספק סלולר
אני לא יודע איזה קיבוצניק המציא את השטות הזאת בשנות העשרים כי מישהו הבריז לו מחליבת חמורים, אבל הישראלים הם חמורים גדולים מאוד. מתלוננים? הישראלים עובדים עשר שעות ביום, עומדים עוד שעתיים בפקקים, נשדדים באיומי אקדח בכל החנויות ופעם בשנתיים יוצאים למלחמה בביטוח לאומי. חברים, שמינית מהשיט שכל אחד מאתנו אוכל פה ביממה היה מספיק להביא כל מדינה ב-OECD לידי דמעות.
וכן, השמאל יודע רק להתלונן. לא כי הוא מלא בארס ובשנאה עצמית, כי הוא באופוזיציה. שימו את השמאל בקואליציה, ותראו איך העולם נהיה מושלם בבת אחת. שימו את הליכוד באופוזיציה, ואני מבטיח לכם תלונות וטרוניות ברמת נביאי ישראל. הרי מהי התלונה נגד התלונה אם לא דרך נוספת, עקיפה וערמומית במיוחד, להוקיע את המתלוננים כאנטי-פטריוטים? אם לא טוב לי, למה אני לא עוזב? כי מדינה היא לא ספק סלולר.
ובבקשה אל תשאלו למה החדשות חייבות להיות "רעות". זה תפקיד העיתונאי להביא לידיעת הציבור את מה שטעון שיפור, לא את מה שמושלם. "פלא היש מכה שנית: פרפר ברמת גן חצה קשת בענן" זו לא ידיעה חדשותית. שר שסרח – כן. האם שרים שסורחים הם העיקר בחיים? ממש לא. חיו את חייכם. תתאהבו. תתענגו על פירות. כבו את האורות, תשכבו על הרצפה ותקשיבו לרוק ארוך וחופר מהסבנטיז. ואחר כך, כשתקומו מהרצפה, תתלוננו על הממשלה. זה לא סותר.
החיים שלנו לא תותים
ואל תתנו חיוך. כי לא הכול לטובה. החיים הם לא דבש ולא תותים. לא חשוב מי אתם. לגברים אשכנזים אין זכות להתלונן? מה זה הקשקוש הזה? גברים אשכנזים חיים באוטופיה? לא, הם גרים בגבעתיים. אתם הייתם פעם בגבעתיים?
תלונה היא נשקם של החלשים. הטייקונים לא צריכים להתלונן. הם פשוט תובעים. אם משהו מפריע לראש הממשלה ולחבריו מפמפמי הסיגרים, הם פשוט מרימים טלפון לאיזה עו"ד דוד שמרון ומגישים תביעה. תלונה זה משהו אחר. תלונה זה סוג של תפילה חילונית. הביטו סביב. כל מה שטוב בעולם נולד מתלונה, ממישהו שנמאס לו לעשות משהו, אז הוא החליט לעשות משהו שיחסוך לכולם את המשהו הקטן הזה. אף אחד לא צריך מטחנת מלח. זה מלח, לא פלפל. אבל מישהו התלונן שאין מטחנות גם למלח, ועכשיו כולנו מרגישים כמו שפים אגב המלחת חביתה.
קומו עורו, אחיי המתלוננים! הקיץ הישראלי לא ראוי למגורי אדם, אין פה תחבורה ציבורית בשבת, אבל גם לא ברביעי, ובכלל: הבטיחו לנו מכוניות מעופפות. שלום עולם אכזר.