"אתה צריך טיפול שורש", אמרה לי רופאת השיניים. מיד הוצאתי את המכשירים השטניים שלה מהפה שלי כדי לענות.
"מה אמרת? שאני צריך לשתות מלא ערק?".
"לא, אמרתי שאתה צריך טיפול שורש".
"גם לשתות מלא ערק וגם לעשן מלא סיגריות?".
"לא, בלי ערק. וגם בלי סיגריות. אתה צריך טיפול שורש".
"טוב", אמרתי לרופאה, "זאת דעתך. ואני מכבד את דעתך, באמת. אבל, כאילו, זאת רק דעתך. לדעתי, כאילו, מהמקום שממנו אני בא, אני צריך ללכת לאכול סביח". "לא", פסקה רופאת השיניים, "זאת לא דעתי. זאת המציאות האובייקטיבית. אתה צריך טיפול שורש".
"את יודעת", אמרתי בזמן שהיא בחנה את צילום השן שלי (ממרח אבוקדו קדוש, אין שם כלום! זה נראה כאילו שן נתנה ביס בשן שלי!), "הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו היה אומר שאת מזהה את רפואת השיניים כידע אובייקטיבי ובלעדי כדי למצב את השיח שלך כשיח ההגמוני ולשלוט בי באמצעות רטוריקה פוזיטיביסטית-פרוגרסיבית של עידן הנאורות".
"ואתה ידעת שפוקו מת בטרם עת מאיידס שהוא לא טיפל בו?".
מרים ויוסף המתוקים, איך נפלתי על רופאת השיניים היחידה במכבי שקראה את הביוגרפיה של פוקו?
"תקשיבי, בואי נדבר ריאל פוליטיק. ראינו מה קרה בעיראק ובסוריה. היום את עושה טיפול שורש, משקיעה מלא כסף וזמן, ומחר יבוא דאע"ש. כבר עדיף לשנינו להישאר עם השן הרקובה שלי".
זה לא עזר לי. קיבלתי הפנייה לטיפול שורש באסותא. כל החג רציתי למות. לא יכולתי לישון. לא הבנתי למה זה מגיע לי. עד שראיתי את אובמה בעצרת האומות המאוחדות. כן, נאום אובמה בעצרת האומות המאוחדות עזר לי להתגבר על הפחד שלי מרופאי שיניים.
כי כמו שרופאת השיניים עמדה מולי ואמרה לי שאני צריך טיפול שורש, ככה אובמה עמד מול פוטין ורוחאני ואמר להם: אתם צריכים דמוקרטיה. ואתם צריכים לציית לחוק הבינלאומי. ואתם צריכים להדיח את אסד.
ופוטין ורוחאני שכבו שם על הכיסא ואמרו: "טוב, זה מה שאתה אומר. אנחנו אומרים שהטרור העולמי זה באשמת הישות הציונית. ודאע"ש באשמת הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003. ומלחמת האזרחים בסוריה באשמת הסכם סייקס-פיקו מ-1916. ודאע"ש סיני – באשמת אופיו האירופוצנטרי-מיזוגני של הרומן בין יוליוס קיסר לקלאופטרה. אז שמע, עזוב אותך מטיפולי שורש. זה תמיד נגמר רע. בוא נלך על סתימה: ניתן לו כסף ונשק, ושאסד ילחם בדאע"ש".
אבל אובמה התעקש: "תקשיבו, אין ספק שעשינו טעויות בעבר. אני הראשון להודות בהן. אבל זה לא אומר שצריך לוותר על עתיד טוב יותר. אסד הרס את סוריה. אסד רצח אלפי ילדים בנשק כימי. הוא לא יכול להיות הפתרון. גם לסורים מגיעה דמוקרטיה. לכל בני האדם מגיעה דמוקרטיה".
"זאת הדעה שלך!", הצטווחו פוטין ורוחאני כמורות אזרחות על קוק. "ועכשיו אנחנו צריכים להקשיב לך כי אתה ניצחת במלחמה הקרה! אבל אתה לא יודע יותר טוב מכולם! כל אחד מיוחד – וצריך לכבד את זה! צריך לכבד את האחר והשונה! כולנו פתיתי שלג ייחודיים!".
"זה לא נכון!" הצטעק אובמה. "כולנו אותנו דבר! הדמוקרטיה טובה לכולם! מדינות דמוקרטיות הן מדינות חזקות יותר! הדמוקרטיות ניצחו במלחמה הקרה משום שהן דמוקרטיות! תקשורת חופשית זה טוב לכולם! חופש פולחן זה טוב לכולם! וכשילדות יכולות ללכת לבית הספר ולהשיג עבודה – זה טוב לכולם! אלה לא רעיונות של מדינה אחת או תרבות אחת. אלה אמיתות אוניברסליות. אלה עקרונות יסוד של קידמה אנושית".
"לא! די להגמוניה האמריקאית! אתם אומרים שאתם רוצים לייצא דמוקרטיה, אבל אתם בעצם רוצים לשלוט בעולם! אסד הוא היחיד שנלחם בדאע"ש! אוקראינה היתה מזימה של נאט"ו!"
וכו' וכו' בכי ונהי.
ואני מבין את פוטין ורוחאני. באמת. אני מבין את כל הפוטינים והרוחאנים של העולם. גוהר מעליך איש זר עם סכין. הוא אומר לך: שמע, אני הולך לחתוך אותך. אבל לפני זה אני הולך לטשטש אותך, ככה שאפילו לא תוכל להתנגד בזמן שאני חותך אותך. בכלל, אתה הולך להפקיד את מעט הכוח שיש שלך בידיים שלי, אבל אתה צריך לסמוך עלי שכל זה בעצם לטובתך. למה? כי יש לי חלוק לבן שכתוב עליו "מכבידנט".
אין מה להגיד – קל מאוד להאשים את האדם הזה בהתנשאות. עוד יותר קל לדפוק לו אגרוף ולברוח. פה בישראל לא רק חד"ש נשמעת כמו סניף של מוסקבה (חד"ש תמיד נשמעה כמו סניף של מוסקבה). נתחים הולכים וגדלים של תומכי מרצ והמחנה הציוני מאמינים שדמוקרטיה היא מזימה מערבית שנועדה לשלוט בעמים, לא לשחרר אותם. וגם הימין הכבר לא כל כך קיצוני חושב שמה שטוב למערב לא טוב למזרח התיכון, שרודנות צבאית היא העתיד הטוב ביותר עבור הערבים.
אבל מה לעשות שהעולם שלנו צריך את ארצות הברית כמו שהוא צריך רופאי שיניים. לא צריך לאהוב אותם (את האמריקאים. אבל גם את רופאי השיניים) – אבל צריך אותם. כי לא יכול להיות שמשטרים רקובים כמו אסד וחוסיין יהיו פסגת השאיפות האנושיות שלנו. זה לא פלורליזם. זאת סתם פחדנות.