דברים משתנים בעולם: ג'סטין ביבר, כולה בן 17, עקף לאחרונה את נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק בן ה-83 בכל הפרמטרים האפשריים: כסף, נכסים, עוצמה תקשורתית, שליטה בלתי מעורערת בתומכיו. מדוע יש מקום להשוואה? כי עושה רושם שאלה מעריצי ביבר, ולא חובבי מייקל ג'קסון המבוגרים יותר, שדחקו את מובארק מכיסאו. דבר אחד בטוח: אלה לא מעריצי ננסי אג'רם, כוכבת הפופ הלבנונית הנשכחת.
קהיר מלאה בפאנקיסטים, רוקרים וקופאים ב-KFC. אומרים שמובארק טעה כשלא פתח חשבון טוויטר והשאיר את הפייסבוק לבנו גמאל, אבל תכלס לא הרשתות החברתיות הפילו אותו אלא תנועות הנוער והבנות המצריות המבעבעות, אלה שהלכו להופעה של ביונסה לפני כמה חודשים בקהיר. כמובן שאם ג'סטין היה מופיע שם זה לא היה מאריך את כהונתו של מובארק, להיפך.
נכון, סביר להניח שג'סטין לא יודע איפה זה מצרים ושרק לא מזמן סיפרו לו על מלחמת 67. אבל כשביקרתי בפסח האחרון בשכנתנו הדרומית ונסעתי במונית על גשר ה-6 באוקטובר מעל הנילוס, בפקק חילקו פוסטרים של ביבר והנהג השמיע את שירו "אף פעם אל תגיד אף פעם", מתורגם לערבית. לא הבנתי איך השיר הגיע למצרים כל כך מוקדם, למרות שיצא רק לאחרונה בארה"ב. בוידאו מיוחד ביוטיוב המעריצות הכי שרופות שלו במדינה, "הביליברס" של ביבר, קוראות לו להופיע בעיר הלונה פארקים והקונצרטים ליד גיזה מחוץ לקהיר. קוראים להן נור, נורהאן, דנה, מירנה, מנה, ג'ומאנה, איישה, פארידה, שרה, נורה, נאדין, מהאה, ליילה, האניה, חאנין, חאביבה, יארה.
ביומיום הן מבלות בקניון סיטי סטארס בנאצר סיטי, שלא נפגע כלל במהומות. לעומתו, קניון ארקדיה במרכז העיר נשרף כליל. ברור שהן נורא רוצות שהסרטון יופץ לכמה שיותר אנשים. אגב, לא נראה שיפריע להן אם ג'סטין יעבור גם בישראל בדרך. אם הוא אמור גם ככה לעבור בישראל אז אדרבה (בערבית: אודרוב), שיקפוץ אחר כך גם לכיכר תחריר.