שייח חמד בן חליפה מאיחוד האמירויות קנה 50% מבית"ר ירושלים. בואו ניתן לזה לשקוע כמה שניות. לפי הטענות מדובר באותו שייח שגם רכש לאחרונה 68% מעומר אדם, או סתם אחראי למה שמסתמן כרילוקיישן של הזמר לדובאי יחד עם אלעד הגמד (נשמע כמו העונה הכי טובה שלא נראה של "הפמליה").
הסכם השלום עם האמירויות פתח עולם שלם ומסקרן שאנחנו מתוודעים אליו בימים אלו וכולל אנשים עשירים מאוד שבמקרה הם גם ערבים. הישראלים נוהרים לאמירויות, מחרבים מטוסים של פליי דובאי בשביל שבוע של סטוריז מנקרי עיניים במלונות מופרכים, בזמן שהאמירתים (הכינוי האמיתי והפחות חמוד לדובאים) פה בשביל שופינג, אבל של גדולים. קבוצת כדורגל, אולי בהמשך קצת נדל"ן או איזה כלי תקשורת. אומרים שלשלדון כבר נמאס מ"ישראל היום".
נחזור לבית"ר, שהאירוניה שברכישתה על ידי שייח אמירתי לא עברה לאף אחד מעל הראש. הרי מדובר בקבוצה הכי גזענית, זו שבמשחק שלה הונף השלט "בית"ר טהורה לעד", שבמשחקים מול סכנין שרים "שיישרף לכם הכפר", שפתחו במחאה אלימה כשהביאו שני שחקנים מוסלמים לקבוצה. בקיצור, הקבוצה שבעבר חרתה על דגלה שנאת ערבים שייכת כעת לערבי. עם כסף, אבל ערבי. מסוג הבדיחות הקטנות והמשמחות של החיים ושל הקפיטליזם המאוחר.
יש ערבים ויש ערבים, זה מה שלמדנו עד עכשיו מהסכם השלום הזה. כשכמה מתושבי כפר קאסם הסתובבו השבוע בתל אביב, כשהם מתחזים לתיירים מהאמירויות, העוברים והשבים הנרגשים ביקשו להצטלם איתם. אם הם סתם היו מזדהים כאזרחים מכפר קאסם זה היה נגמר, במקרה הטוב, בלא לעבור סלקציה במועדון. לא שיש מועדונים, אבל אם היו. הם הדגימו היטב את הצביעות והגיחוך בסיטואציה, את הדיסוננס בין ישראל הגזענית ושונאת הערבים, לישראל הנרגשת והמתפעלת שרק מחכה לעלות על הצ'ארטר לדובאי.
בינתיים אנחנו גם מקבלים תמונות של כוכבים שנוסעים לאמירויות, כמו אייל גולן למשל, או באחת התמונות המרהיבות – אביב גפן - ונדמה שהדבר הראשון שכולם עושים זה לעלות על גלביה וכאפיה לבנות ולהצטלם בעודם ממוללים חרוזי תפילה ומחזיקים פוחלצים של בז. למה? כדי לכבד את המקומיים במדינה המסורתית אליה הגיעו, כמובן. שזה נחמד, ושווה לתהות אם הם היו מכבדים ככה את המנהגים המקומיים במדינה אחרת, פחות עשירה.
ומותר לשאול רגע: זהו? זה הכל כסף? כסף מנטרל הכל? הרי איחוד האמירויות היא עדיין מדינה מסורתית ומיושנת, לא דמוקרטית, שהייתה נשארת מדינה מדברית שחונה אם לא היו מגלים בשנות ה-60 שהיא מפוצצת בנפט. מאז היא עדיין מסורתית ומיושנת, מתייחסת מזעזע לנשים ולהט"ב ועובדים זרים וגם יש בה עונש מוות, פשוט עם מלא כסף. והכסף מחליק הכל. נותן לגיטימציה לכל מה שקורה מאחורי המגדלים הממש גבוהים, למרות שבואו נודה – קדמה טכנולוגית לא מבטלת פרימיטיביות, קניון מקורה הוא לא תחליף לזכויות אדם.
אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר עליהם, אלא עלינו. היינו בטוחים שהדרך לליבנו עוברת דרך המערביות והחלום על פריימארק ישראל, אבל מתברר שנתחנף לכל דבר שמגיע עם ארנק גדול מספיק, שאין אידיאולוגיה אמיתית שגוברת על ממון. אפשר להתנחם בכך שאפילו לא אידיאולוגיה גזענית. האמירתים הוכיחו שאנחנו בעצם כן אוהבים ערבים. שאין פערים בלתי ניתנים לגישור בין התרבויות, אין תהום, אנחנו יכולים להתחבר ולהסתדר ולהזדהות. ואם כזה סבבה לנו עם האמירתים, למה שלא נסתדר בעצם גם עם ערבים אחרים? הנה הגשר, מכאן יצמח החיבור. ואם לא חיבור, בטוח תצמח עסקת נדל"ן משוגעת שבקרוב תעביר לחזקתם חצי מגוש דן, וגם זה יהיה מעניין.