"חמותי שונאת אותי, מה לעשות?"

אני מקווה שקראתם פה אתמול מה צריך לעשות כשהילד מבקש אייפון, ומה להגיד לבעלך אם תפסת אותו רואה פורנו.
היום יש לנו צרות עם החמות, אמא שמודאגת מהביטחון העצמי של הבן שלה, וגם שאלה מה עושים כשהילדה המתבגרת מבקשת ניתוח להגדלת חזה; מתברר שלא לכולם זה ברור.
אם גם לכם יש תהיות קיומיות, דברו אליי, וקבלו עצות שאינן בהכרח לפי הספר, אבל יספקו לכם קצת חומר למחשבה, כמו אחרי שיחה עם חברה טובה. יאללה, התחלנו.

היי אורית,

אני מיואשת! חמותי לא עוזרת לי עם הילדים בכלל! אמא שלי מגיעה אליי תמיד כשאני מבקשת, ורק לחמותי יש כל הזמן תירוצים. היא גם אף פעם לא מזמינה אותנו לארוחות שישי, תמיד אנחנו צריכים להזמין את עצמנו. ואחרי הלידה היא לא בישלה לי כלום, רק פשטידה אחת - אחרי שבעלי דיבר איתה על היחס שלה. מאז שום דבר: לא מבשלת, לא מתעניינת, לא קונה צעצועים לילדים. אני מרגישה כאילו אין לי חמות. לפעמים נדמה לי שהיא ממש שונאת אותי על זה שאני מעיזה לבקש בכלל. מה לעשות?

תודה, שירי

שירי היקרה,

נשמע שאמא שלך עובדת אצלך יופי אבל החמות מתמרדת, ברוב חוצפתה. באמת פויה.
בואי נתחיל מלשנן מוטו חשוב, תחזרי אחריי: "חמותי לא חייבת לי כלום". שוב: "חמותי לא חייבת לי כלום". בסדר? יופי.

אגב, למה את צריכה לבקש ממנה משהו בכלל? שבעלך יבקש, היא אמא שלו, לא שלך. בכל מקרה, יכול להיות שיש כאן פערים בין המשפחות: אמא שלך הרגילה אותך שהיא עושה בשבילך הכל, ולחמותך יש מנטליות אחרת. תקבלי את זה ותשמחי לפחות בעזרה של אמא - יש כאלה שגם את זה אין להם.
ובנוגע לזה שהיא לא מתעניינת: האם את מתעניינת בה? או שאת מרימה לה טלפון רק כשמתחשק לך פשטידה? בתיאבון ובהצלחה.

היי אורית,

בני בן השמונה מתעקש לשחק עם ילד מהכיתה שמתייחס אליו בזלזול. כשהחבר בא אלינו הביתה לראשונה, הוא לא הפסיק לסכסוך ולחרחר ריב בין בני לבין אחיו הצעיר (בן 6). בני הוא הבכור ועם בטחון עצמי נמוך, יש לו עוד הרבה חברים מהכיתה אבל רק עם זה יש לנו בעיות.
לא פעם החבר רוצה למכור לבני ציורים, ומבקש כסף באמתלות שונות. כשבני מבקש ללכת לחבר הזה או להזמין אותו אלינו, אני מסרבת. מסבירה לו שככה לא מתנהג חבר. איך לשכנע אותו??

אמא

אמא חמודה,

אתחיל מהסוף: אין לנו דרך לקבוע לילדים שלנו עם מי להתחבר. הלוואי שהייתה, ואז הייתי מכניסה לביתי רק ילדים שלא דורשים שניצל לארוחת ערב, מחמיאים לי שרזיתי, ומאובזרים בהורים מעניינים כמו שף וציירת.
את רוצה שהבן שלך יקיף את עצמו בילדים שמוצאים חן בעינייך וזה מובן, אבל מה לעשות שהם לא ממש שואלים אותנו? וטוב שכך.
תחשבי כמה פעמים הסתכלת על איזה זוג ושאלת את עצמך מה הוא עושה איתה, לעזאזל? ומה היא עושה איתו? משיכה וכימיה אלה דברים שאי אפשר להסביר; רק שני אנשים יודעים מה יש ביניהם, וזה נכון בכל גיל, בכל סוג של קשר.
נהדר שלבן שלך יש חברים נוספים; את יכולה להציע לו להזמין אותם או ללכת אליהם, אבל אם הוא רוצה להתחבר לילד הספציפי הזה, אל תמנעי את זה ממנו. וכשהוא מבקר אצלכם בבית - תתערבי כמה שפחות. תני לבן שלך להסתדר, גם אם בעינייך הוא החוליה החלשה כאן.

אבל! בהחלט יש לך זכות להגיד: עד כאן. לסכסך בין האחים - לא מקובל; אם מתעוררת מריבה שלא נראית לך, תבקשי בחיוך שישחקו יפה. ולמה שבזמן הזה לא תארחי גם חבר מהכיתה של בן ה- 6, כדי שכל אחד מהילדים ישחק בנפרד עם החבר שלו?
גם לבקש מהבן שלך כסף זה כמובן לא לעניין; חובה להסביר לו שבשום פנים ואופן אסור לו לתת כסף לילדים אחרים. במקרה הזה הייתי גם מדברת עם האמא של הילד, כדי שתהיה בעניינים.

אני אסכם: נשמע שיש לך ילד טוב, נעים וחברותי; כמבוגר - אנשים יחבבו אותו מאוד בזכות התכונות האלה. בינתיים, תעבדי על הביטחון העצמי שלו: תשבחי אותו המון, תטפחי את הכשרונות שלו בעזרת חוגים מתאימים, ומדי לילה תעשי לו קואצ'ינג-של-לפני-השינה: "אתה הכי חכם, הכי חמוד, הכי יפה, ואמא אוהבת אותך הכי בעולם".  

לא שאלו אותי אבל בא לי לענות

למה לשלוח נערה מתבגרת לניתוח להגדלת חזה?

אני לא נגד ניתוחים פלסטיים, שיהיה ברור. אישה צריכה לאהוב את עצמה, ואם אלוהים קצת חיפף פה ושם - מותר לתקן. אבל לפעמים אני מסתכלת על נערות מתבגרות שעוד לא יצאו לחיים, ורואה על כתפיהן משא כבד: התסביכים של אמא.
אני נתקלת בהן כל הזמן - בבת של השמנמונת שמקפידה על דיאטה אובססיבית מגיל 13; בבתה הזייפנית של זמרת החתונות שמנסה להתקבל לכוכב נולד כבר שלוש שנים; ובנערה המתבגרת שאמא שלה סובלת מתסמונת קאפ A - ומתייצבת אצל המנתח הפלסטי עוד לפני הבגרות במתמטיקה. וזה עצוב.

האם יש בקהל אמא שאפשרה לבתה הקטינה להגדיל את המרפסת? עזבו, בעצם לא רוצה לדעת. אבל אם יש - הנה הזמן לחשבון נפש קטן; כולם מחמיאים לשרת הבריאות יעל גרמן, ובצדק, על ההוראה החדשה לאפשר ניתוחי הגדלת חזה רק לבנות 17 ומעלה.
אבל הסאבטקסט של הפיקוח ההגיוני הזה - הוא שיש אמהות שדוחפות או מאפשרות ניתוח כזה לבנות 17 ומטה. ושיש רופאים פלסטיים שמוכנים לנתח בנות 17 ומטה. ולכן, יותר משאני שמחה על ההוראה הזאת, אני מבואסת מזה שהיא בכלל נחוצה.

החיים קשים? כתבו שאלות לאורית

העצות במדור אינן תחליף לייעוץ פסיכולוגי, פסיכיאטרי, רפואי או אחר. אבל הן בחינם. אז כדאי לכם.