womenonly (צילום: עדי רם, בעירום מלא)
"כדאי לעשות לפני החתונה?" הגדלת חזה|צילום: עדי רם, בעירום מלא

סתם שאלה: אם מסיבת הסיום בגן מתחילה בשש, למה באותו יום מסיימים ללמוד באחת? איפה אני אמורה לשים את הילדה בזמן הזה, על הראש שלי?
ולחשוב שיש לי עוד שתי מסיבות - בצהרון ובבית הספר של הבכור; גם סוגרים לי ערב עם אקורדיון וערגליות תות, גם מארגנים לי זמן איכות עם הילדים במקביל לעבודה – אין, חולה על מסיבות סוף שנה, חיית מסיבות אני.

ובכן, אחרי שאתמול טיפלנו באמא טריה שלא מרשה לבעלה להתקרב לתינוק החדש, היום יש לנו בחורה שתוהה האם להיענות לבקשותיו של האקס לחזור אליו; מישהי שהארוס שלה מבקש שתעשה הגדלת חזה לפני החתונה; והמון אהבת חינם סביב הבחירות למשרת הרב הראשי.

צריכים ייעוץ? שלחו לי שאלות וקבלו תשובות. נתחיל.

היי אורית,

אני לפני ניתוח הגדלת חזה, ואני קצת מפחדת. הארוס שלי לוחץ עליי לעשות לפני החתונה (אחרי החגים) אבל אני חושבת שאולי כדאי לחכות כי גם ככה אני לחוצה עם ההכנות והכל?
הבעיה היא שהוא ממש רוצה שאגיע לחתונה עם חזה יפה, ולפעמים הוא יורד עליי בקשר לזה. את חושבת שכדאי לי לעשות הגדלה לפני החתונה או אחריה?
תודה,
המבולבלת

מבולבלת יקרה,

אז הארוס שלך לוחץ עלייך לעשות ניתוח להגדלת חזה. והוא אפילו "יורד עלייך" בקשר לזה, את אומרת. תגידי, הוא מושלם? אני מהמרת שאפילציה בכל הגוף לא הייתה מזיקה לו, נכון? אז יאללה, שיתארגן מהר, עוד לפני הטעימות אפילו כי זה דחוף נורא.

תראי, את שואלת כאן משהו מאוד ספציפי, אבל אני רואה כאן שאלות אחרות לגמרי. למשל: האם את רוצה לעבור את הניתוח הזה בכלל? האם לפני שפגשת את בן זוגך – חשבת לעבור הגדלת חזה? אם נניח תחליטי לוותר על הניתוח, איך החבר שלך יגיב? חומר למחשבה.

אני לא נגד ניתוחים פלסטיים, להפך; אני בבוא היום מתכננת מתיחות והרמות איפה שאת לא רוצה. אבל זו תהיה החלטה שלי, ולא של אף אחד אחר.
זה הגוף שלך, סליחה. אם משהו מפריע לך זכותך לתקן, אבל רק בתנאי שאת רוצה בזה, לא כי מישהו מבקש ממך. בן הזוג שלך צריך לאהוב אותך כמו שאת. מה פשר האולטימטום הזה, לעבור הגדלת חזה לפני החתונה?! ובאיזו זכות הוא מלגלג עלייך?! אני לא אוהבת אותו.

את יודעת, לפעמים, בתוך כל ההכנות והדי-ג'יי והשמלה והאולם, קל לשכוח שהחתונה היא קודם כל חתיכת ציון דרך ביחסים. נכון, האירוע חשוב וכיף להיות יפים לכבודו, אבל האם זה לא קצת אירוני לדרוש ממך לעבור שיפוץ דווקא לפני היום הגדול שבו אתם מתחייבים זה לזו לכל החיים, לא משנה מה יקרה? אני מאוד מקווה שהניתוח הוא לא תנאי לחתונה מבחינתו. אם כן - אני הייתי מעיפה אותו לכל הרוחות!

שורה תחתונה: תדחי את הניתוח כי עבורך הוא לא דחוף, וזו תהיה גם הזדמנות בשבילך לבדוק עד כמה הוא קריטי בשביל בן זוגך.
עכשיו, את צריכה להגיד לו דבר כזה: תשמע, חשבתי על זה, והחלטתי שלא מתאים לי לעבור את הניתוח עכשיו. לדעתי אני יפה גם ככה, ואם בעתיד אחליט לעשות אותו כדי להיות יפה יותר, זה יהיה בגלל שאני רוצה בזה. אני. לא אתה. חוץ מזה, בלי קשר למה שאחליט, תפסיק לרדת עליי. לא מתאים. תודה.

בס"ד
שלום רב,
העניין הוא כזה: יצאתי במשך עשרה חודשים עם בחור שהוא חוזר בתשובה, כמוני. כמובן שכמו בכל קשר, גם אצלנו היו מכשולים וריבים. לבסוף נפרדנו, או שיותר נכון להגיד שהוא ניסה למצוא אותי על שקרים מומצאים וסיבך אותי וגרם לי לבכות לא מעט.
עברה שנה מאז הפרידה. במשך השנה הזאת הוא ניסה להיפגש עמי לבקש סליחה אך פחדתי שאם אראה אותו ארצה לחזור אליו ולכן דחיתי אותו. לאחרונה הסכמתי לפגשו כי חשבתי שהזמן כבר עשה את שלו ולא ארגיש אליו משהו.
בסוף הפגישה הבנתי ממנו שהוא באמת מתחרט ורוצה לחזור. יש לי הרבה ספקות, כי הוא גרם לי לבכות המון – גם במהלך הקשר וגם אחר כך בגלל הפרידה.
חשוב לי לציין שהרגשות עדיין קיימים אבל הם התמעטו. אוהבת אך מהססת. מה עושים?
תודה,
פ'

פ' היקרה,

אתחיל מהסוף: אני לא חושבת שאת צריכה לחזור אליו. למה לך, הרי היית אומללה איתו. כמו כן, זו הייתה טעות להיפגש איתו; סוף סוף הרגשות נרגעו קצת, והנה הם צפים שוב ומבלבלים אותך. תאספי את עצמך מחדש ותמשיכי הלאה. בלעדיו.

את יודעת, יש כאלה שחושבים שאהבה צריכה להיות סבל וייסורים, מריבות, התפייסויות ודרמות 24 שעות ביממה. יש גם אהבות כאלה, אבל הן לא מחזיקות מעמד זמן רב, ובטח שאי אפשר לבסס עליהן חיי משפחה יציבים.
אני אומרת את זה כי כתבת משפט שמאוד צרם לי: "כמו בכל קשר, גם אצלנו היו מכשולים וריבים". אז שתדעי לך שזה לא ככה בכל קשר. למעשה, בקשרים טובים ובריאים, זה ממש לא ככה.

כבר כתבתי בעבר ואכתוב שוב: אין טעם לחזור לאקס אם הסיבה לפרידה לא נפתרה. את מתארת יחסים קשים, עם המון דמעות והאשמות; למה את חושבת שאם תחדשו את הקשר - זה יהיה שונה?
נחמד שהוא ביקש ממך סליחה, באמת יפה מצדו, אבל זה לא אומר שהוא השתנה, וזה לא אומר שכדאי לך לחזור אליו.
זה לא שאתם נשואים עם ילדים, וצריך לנסות לעשות הכל כדי להישאר יחד ולמנוע משברים. בסך הכל יצאתם קצת, לא התאים, אל תיתקעי על הקשר הזה.

הבעיה היא שהוא לא מניח לך; הוא מקפיד להישאר כל הזמן בתמונה, משכנע אותך לחזור אליו, מבלבל אותך. אז פשוט תבהירי לו חד משמעית שאת לא מעוניינת. ואל תסכימי להיפגש איתו שוב. ובכל פעם שנדמה לך שאולי כדאי, תזכרי מה שכתבת לי פה: "הוא גרם לי לבכות לא מעט". אז בשביל מה? תמצאי מישהו שיגרום לך לשמוח.

לא שאלו אותי אבל בא לי לענות

למה אני מפחדת מהבחירות לרבנות הראשית?

הרב דוד סתיו (צילום: חדשות 2)
מה יהיה הסוף? הרב סתיו|צילום: חדשות 2

אז צעירים חרדים מש"ס התגודדו סביב הרב סתיו אמש, ביג דיל. בסך הכל, כמו שהרב סתיו אמר, "כמה פרחחים ניסו להתקיף אותי עם מים, זה הכל". כולה מים, אתם יודעים. קיץ, חם, רצו לרענן אותו קצת, מה יש?
והרב עובדיה יוסף, המנהיג הרוחני של הצעירים הללו, לא גינה אותם ולא אמר להם שהם עיזה פזיזה עם פיוז קצר מדי ושייזהרו שלא לפגוע ברב בישראל. 
ולמה שיגנה; הרי מה שגרם להם לתקוף מלכתחילה זו האמירה של הרב עובדיה ש"הרב סתיו הוא רשע ואינו ירא שמיים, אסון ליהדות".

ולכן הבחירות לרבנות הראשית מפחידות אותי. לא בגלל עליית המדרגה - כי הנה רב בישראל מותקף פיזית רק משום שהעז להתמודד לתפקיד הרב הראשי – אלא בעיקר כי התגובות מסביב כה אדישות. וזה מזכיר לי את הימים הטרופים ההם, של לפני רצח רבין. גם אז אידיאולוגיה דתית חברה ללהט משיחי, גם אז כולם זלזלו ביכולת של המון משולהב לתרגם מילים למעשים, רגשות לדרכי פעולה.

לא רוצה להיות נביאת זעם, אבל האווירה סביב הבחירות למשרת הרב הראשי, מובילה בדיוק למקומות המסוכנים האלה. והפעם המצב חמור אפילו יותר, כי עכשיו, כשהמלחמה היא על הצביון הדתי במדינה - הדת היא הדבר עצמו - ושלא נדע כמה מעשים נוראיים כבר נעשו בשמה בעולם המחורבן הזה.

ולכן, הרב סתיו ושאר הרבנים בציונות הדתית - צריכים לקחת את התקיפה הזו בכל הרצינות, להזדעזע ולזעוק שלא יקום ולא יהיה. והרב עובדיה יוסף צריך לגנות את המעשה בכל תוקף, ולקרוא לצעירי ש"ס להירגע, לא לקחת את החוק לידיים ולא להתלהם. כי משהו נורא עוד עלול לקרות כאן. אז בואו נתעורר.

 החיים קשים? כתבו שאלות לאורית

העצות במדור אינן תחליף לייעוץ פסיכולוגי, פסיכיאטרי, רפואי או אחר. אבל הן בחינם. אז כדאי לכם