יש לי תחביב סודי שגורם לי אושר: לשרבט בפייסבוק ברכות יום הולדת מושקעות למלייקקים הקבועים שלי, שביום ההולדת שלי לא טרחו לכתוב אפילו מזל טוב בלי סימן קריאה. ככה זה בעדה שלי: מניפולציה רגשית היא דרך חיים.
אז תנו לי רגע לסיים פה מגילה קטנה ליעל היפה והמוכשרת, צרור ברכות ואיחולים, בריאות ואושר בכמויות, בהצלחה במשרה החדשה וגם נשיקות לתאומים המתוקים שלך וחבל שהתעלמת ממני באחד במאי.
אוקיי. אז מה יש לנו היום? אחרי שאמש התלבטנו האם בחורה צריכה להציע נישואים לחבר שלה (תשובה: לא), היום נטפל בגבר שלא נמשך לאשתו, בבחורה שנעלבת מחברתה חסרת הטקט, ובנשים מלאות שמתעקשות ללבוש ביקיני.
תמשיכו לשלוח לי שאלות. אפשר גם מחמאות. תודה מראש.
היי אורית,
הבעיה שלי זה שאשתי נראית רע. עוד כשהתחתנו היא לא הייתה מאלה שאוהבות להתלבש ולהתאפר, אבל לפחות התעמלה ושמרה על אסתטיקה. היום היא מאוד מוזנחת, וגם לא עשתה דיאטה אחרי הלידות. אני עובד בחברה שבה המראה וקוד הלבוש הם חלק מהעבודה, כך שבמשך היום אני מוקף בנשים מאוד מטופחות. ואז כשאני חוזר הביתה ורואה את אשתי, זה אפילו יותר צורם לי. הייתי רוצה שהיא תתחיל להשקיע בעצמה אבל בכל פעם שאני מעיר לה, היא מתעלמת. הצעתי לה שתקנה בגדים חדשים, שתתחיל ללכת עם נעלי עקב, אבל זה לא מעניין אותה. היא משקיעה בילדים ובבית, אבל לא בעצמה. ההזנחה שלה גורמת לי לא להימשך אליה, מה לעשות?
בתודה, יוסי
הי יוסי,
הצלחת לעצבן אותי, אתה יודע? תן לי לשאול אותך כמה שאלות: 1. איך אתה נראה? האם גם אתה כה חטוב ומטופח כמו שהיית רוצה שאשתך תהיה? 2. יש לך מושג כמה זה קשה להיפטר מהקילוגרמים העודפים אחרי הלידות? 3. כשאתה מעיר לאשתך על המראה שלה, האם זה קורה אחרי שאתה אומר לה, נגיד, גם מילה טובה?
חומר למחשבה. ועכשיו בוא ננשום עמוק שנינו, כי אחרי הכל אתה במצוקה ואני כאן כדי לעזור. תיארת את המצב באופן אגואיסטי ודי מקומם, ואולי כאן התשובה.
אתה יודע, יש משפט שאומר שמגיל מסויים, כל אישה נראית כמו שמגיע לה. אני אומרת שכל אישה נראית כמו שבן הזוג מאפשר לה. אשתך היא כרטיס הביקור שלך במובן הכי עמוק: אם תעניק לה אהבה, יחס וזמן לעצמה – תראה נפלאות. מה אני רוצה להגיד? שזו לא רק היא; גם לך יש חלק בבעיה.
לא כתבת עד כמה אתה שותף בטיפול בבית ובילדים, אבל אם היא משקיעה בהם כל כך הרבה, מתי יהיה לה זמן להשקיע גם בעצמה? אני מציעה לך לומר לה שמעכשיו, יש לה שני ערבים חופשיים לגמרי בשבוע. בערבים האלה – היא לא צריכה לעשות שום דבר שקשור לבית או לילדים – הכל עליך. היא מוזמנת לצאת עם חברה, לעשות כושר, לקרוא ספר; מה שבא לה. זה כבר ישנה המון.
ומה עם פרחים ביום שישי? מחמאה על מה שאתה כן אוהב אצלה? יציאות משותפות? הדברים האלה לא יעיפו ממנה שלושים קילו פתאום, אבל הם כן ישנו שני דברים: היא תרגיש אהובה, מה שיגרום לה להקשיב לך ולגלות אכפתיות לבעיה שלך, שהיא בעצם גם שלה. ודבר שני - היא תרגיש לא רק אמא ורעיה, אלא גם אישה. ואישה רוצה להיראות טוב.
ולמרות כל זה, אל תשכח שבחרת להתחתן עם מישהי שמלכתחילה המראה החיצוני לא עמד בראש סדר העדיפויות שלה. אל תצפה ממנה עכשיו לדברים לא הגיוניים; היא לא תתחיל ללכת על סטילטו, שיהיה לך ברור. ובכלל, למה לבקש ממנה דבר כזה? עקבים זה לא נוח, ואת זה אני אומרת בתור חובבת עקבים.
אל תנסה להפוך את כל הסגנון שלה, אבל כן תגרום לה להרגיש אהובה ורצויה. משם - הדרך לפילאטיס ולזארה תהיה הרבה יותר קצרה.
היי אורית,
יש לי חברה מאוד טובה שאני אוהבת. הכרנו לפני שלוש שנים במסגרת ספורטיבית כלשהי, והקליק בינינו היה מיידי. כעת אנחנו לומדות יחד לתואר, מבלות הרבה ואפילו חושבות לשכור יחד דירה. היא מפרגנת לי מאוד ולאחרונה גם עזרה לי עם בעיה משפחתית כלשהי.
אבל יש לה חולשה רצינית: אין לה טיפת טקט. היא יכולה להגיד לי: "השמלה הזאת נראית עלייך כמו שק", או "70 זה ציון גרוע" – גם אם מדובר במבחן שהעיקר בשבילי זה לעבור אותו! ויש עוד דוגמאות רבות. מדי פעם אנחנו רבות על הרקע הזה, ובסוף היא תמיד מתנצלת ואני סולחת, אבל כמה שאני לא מנסה לדבר איתה על זה, זה לא משתנה. ההערות שלה מאוד פוגעות בי. איך לגרום לה להבין?
ש'
ש' היקרה,
בא לי להיות חברה של החברה שלך, אפשר? תיכף תגידי שהיא גם יודעת להכין סושי ולאפר לאירועים. היא לגמרי הטיפוס שלי, וכנראה שגם שלך. אבל אבוי, היא לא מושלמת! גם את לא!
תשמעי, זה נכון שטקט זה דבר נחמד ואפילו נחוץ. לפעמים צריך להיות פוליטיקלי קורקט, להפגין נימוס, לעגל פינות חדות. אבל אני כבר פגשתי מספיק טיפוסים צבועים בחיים שלי, כדי להעריך אנשים אמיתיים. חברה שלך – אמיתית. היא אומרת לך בדיוק מה שהיא חושבת, גם כשלא נעים לשמוע; תאמיני לי שעדיף לך להתחבר לאנשים כמוה, מאשר לכאלה שמחייכים אלייך אבל מטנפים מאחורי הגב.
הבעיה כאן היא לא שלה, אלא שלך: את נפגעת ומנסה לשנות אותה. קחי כלל לחיים: אנשים לא משתנים. אנחנו יכולים להשתפר ולהשתכלל, השנים מלטשות אותנו יופי, אבל הבסיס נשאר.
אז אולי במקום לנסות לשנות אותה, תנסי דווקא לעבוד על עצמך? לא להיפגע ממנה כל כך, לקחת אותה בקלות, להזכיר לעצמך כל הזמן את מה שכתבת כאן: שהיא מפרגנת ועוזרת ואת אוהבת אותה.
כשהיא מגלה חוסר טקט, את יכולה לענות לה בחזרה ("גם השמלה שלך לא להיט") או לנפנף אותה בהומור ("טוב, תסתמי"), אבל אל תיפגעי.
אני למדתי לא להיעלב מאלה שרוצים בטובתי. נשמע לי שהיא רוצה בטובתך.
לא שאלו אותי אבל בא לי לענות
למה נשים מלאות צריכות ללבוש ביקיני?
גילוי נאות: מעולם לא לבשתי ביקיני. למה? כי אני לא מרגישה בנוח להסתובב ליד זרים עם חזייה ותחתונים. סיבה נוספת: הלידות הפכו את הבטן שלי לאזור מוכה אסון. אין לי בעיה עם הגוף שלי, אני די מרוצה בסך הכל; רק מה, ביקיני לא מתאים לכל אחת. מתאים רק למעטות, אם לדייק.
ובכל זאת השמנקיני – אותו ביקיני לנשים עד מידה 54 – נחטף מהמדפים בימים האחרונים. פה ושם אני רואה בפייסבוק שלי בחורות שלא ויתרו ועדיין נואשות להשיג אותו, ואני תוהה: למה? הוא הרי לא מחמיא לכן בגרוש.
אל תתנפלו עליי עכשיו עם האשמות מופרכות; אין לי שום בעיה עם נשים מלאות. שכל אחת תסתובב עם המשקל שמתאים לה ושהולם את מבנה גופה ואת הגנטיקה המשפחתית. אני ממש לא חושבת שאישה צריכה לחיות על קפה וסיגריות, לא כולנו דוגמניות.
הטענה שלי היא לא נגד נשים שמנמנות, אלא נגד הניסיון שלהן לאמץ פריט בלתי מחמיא בעליל, ששייך לגרדרובה של בחורות מחוטבות מכף רגל עד ראש. למה לנסות להיות מה שאתן לא? למה להסתובב בים עם תחתונים במידה 50, בזמן שבגד ים שלם פלוס פריאו יחמיא לכן פי כמה? אני לא אומרת להתבייש, לא אומרת להסתיר - פשוט להבין מה נראה עליכן סקסי ומה פאתטי.
בהזדמנות זו, ד"ש גם לבנות הארבעים וחמש שמתעקשות על מכנסונים וחולצות בטן, לבעלות הישבנים חובבות הטייטס, ולנמוכות שמדדות על עקבים בגובה 15 ס"מ. תיהנו ממה שיש, תשלימו עם מה שאין. זה הכל.
החיים קשים? כתבו שאלות לאורית
העצות במדור אינן תחליף לייעוץ פסיכולוגי, פסיכיאטרי, רפואי או אחר. אבל הן בחינם. אז כדאי לכם.