לא העפילה. מזור (צילום: Sander Hesterman, EBU)
הגיע לה מקום בגמר. מורן מזור|צילום: Sander Hesterman, EBU
אך, אך, איזו אכזבה. חצי הגמר השני של התחרות היה ערב גרוע ביותר. קודם כל בגלל שמורן מזור לא עלתה, ושנית מכיוון שלערב הזה התרכזו כל השירים היותר גרועים של התחרות, ששיוו לערב תחושה של אירויזיון ישן מלפני עשר שנים.  אבל נתחיל במה שחשוב. למה לא עלתה מורן מזור? האמת, לא ברור.

מזור נתנה ביצוע משובח ועוצמתי. לא זייפה ולא פישלה. להפך. יתכן שהבמה הכהה, נטולת הצבע, כמו גם השמלה הכהה וההעמדה הסטטית היו בעוכריה, אבל האמת שזה לא אמור ממש לשנות. במיוחד שרוב השירים האחרים בחצי הגמר הזה היו בין גרועים למיושנים. רוק כבד בסגנון פאבים בעמק הבירה בקריות מאלבניה, זקנה משוגעת ממקדוניה, ג'קי מהאח הגדול כסולן להקה ארמנית וחבורת זמר מקיבוץ בגלבוע שייצגה את שוויץ.

בין כל אלה היתה הבלדה של מורן מזור אמורה לנצנץ ולבלוט. בסך הכל הבלדות החזקות התנקזו  השנה רובן לערב הראשון, ובערב השני לא היתה כמעט אף זמרת רצינית ששרה כמוה. אז מה? כנראה שהעולם באמת נגדנו. בנגוד לשנים קודמות השירים היוגוסלביים, מהרפובליקה המפוצלת שבדרך כלל היו עולים כולם ביחד, נשארו הפעם כולם מאחור. הקבוצה היחידה שעלתה כולה היא הסקנדינביות, אבל ייאמר לזכותן שגם היו להן שירים טובים.

יתכן ששוב היו כל מיני דברים מלוכלכים מאחורי הקלעים, אבל קשה למצוא איזה הגיון ברשימת המדינות שעלו מול רשימת אלה שלא עלו. וכאמור אולי במה יותר בהירה, עם עבודות וידאו יפות, שמלה יותר צבעונית וקצת תנועה היו עוזרים. אבל לך תדע. בכל מקרה זה מה שיש ועכשיו נתכונן לגמר. ההפקה השבדית היא כרגיל המקצועית ביותר בעולם. הכל מתוקתק, אלגנטי וחדשני מאוד. אפילו המנחה יותר חמודה מבדרך כלל. 

 

שוב מייצרים להיטים

למרות חצי הגמר השני המאכזב, אין ברירה אלא להגיד את זה בקול רם: האירוויזיון חזר. בזמן שכולכם צחקתם עליו, והסברתם שזאת תחרות טראש לזמרות מגוכחות מבלארוס, תחרות הזמר הוותיקה פשוט התאפסה על עצמה, וחזרה להיות שחקנית בעלת עוצמה בפופ העולמי. כדי שלא תגידו שאני מבלבל את המוח, הנה הנתונים, שחור על גבי אינטרנט: ארבעה מתוך חמשת השירים הזוכים של התחרויות האחרונות היו להיטי ענק באירופה. ובמילים אחרות, האירוויזיון הוא שוב אירוע שמייצר להיטים גלובאליים.

זה התחיל עם דימה בילאן הרוסי ואחריו עם אלכס ריבאק הנורווגי המחייך עם הכינור. בילאן הגיע לתחרות כאליל רוסי ומזרח אירופי, ובאופן טבעי השיר שלו הפך ללהיט בכל האזורים האלה. ריבאק הנורווגי שסחף את האירויזיון עם ניצחון גורף הגיע לראש מצעדי הפזמונים בסקנדינביה וגרמניה וההישג החשוב מכולם, מקום עשירי במצעד הבריטי הנחשב.


האגדה של אלכס ריבאק

שנה אחר כך, בתחרות שהתקיימה באוסלו העלתה את הרף הזמרת הגרמנית הצעירה לנה עם "Satellite" שהפך גם הוא ללהיט כל אירופי ואף השיק לה קריירה לא רעה. 


לנה כובשת את אירופה

אחרי שנה מנוחה עם זוג זוכים מקושקשים מאזרבייג'אן, הגיעה בשנה שעברה לורין השבדית והעלתה את הרף עוד יותר גובה. השיר "Euphoria", המנון דאנס פופ עדכני, הפך לאחד השירים הכי אהובים באירופה והגיע עד המקום השלישי במצעד האנגלי. לורין נבחרה לאמנית האירופית השנתית של MTV ולאמן השבדי המצליח ביותר בעולם בשנת 2012.


לורין הפכה לשבדית הלוהטת בעולם

זה אולי נשמע שאני מפציץ בהרבה מידי בטריויה, אז אפשר פשוט לנסח את זה באמירות. בחמש השנים האחרונות חזרה תחרות האירוויזיון להיות רלוונטית. עדין יש פה ושם שירים מגוחכים והזויים מסרביה, ויותר מידי בלדות משעממות, אבל הכיוון הכללי הוא פופ עדכני מהסוג שנשמע בכל מצעדי הפזמונים בעולם. שירים שעם קצת מזל יכולים לזכות בהצלחה עולמית. אם רוצים בכל זאת להתנשא, אפשר לטעון שבעידן שבו העולם כולו, כולל השוק האמריקני, שטוף בפופ אגרסיבי ופשטני שאת הטון שלו מוביל דיוויד גואטה, זה לא פלא שהאירוויזיון מצליח שוב להתרומם ולישר קו.

מה שאומר, שגם מי שאינו מחובבי הז'אנר, ונתקע מול הטלוויזיה באחד מחצאי הגמר או הגמר (שישודר במוצש) יגלה שזה לא כזה סיוט כמו שנהוג לחשוב, וחלק גדול מהשירים והזמרים הם ברמה גבוהה. אז מה קרה פתאום? אמרנו כבר שדיוויד גואטה אשם, אבל לא רק הוא. האלמנט הנוסף ששדרג את התחרות הן תחרויות "כוכב נולד" הרבות שהתקיימו בכל מדינה ומדינה. וכך במקום זמרי פאבים זייפנים וחובבנים שזו פעם ראשונה שהם שרים על במה, כמו שהיה נהוג בשנות התשעים, התמלאה עכשיו התחרות בצעירים אמביציוזיים שכבר זכו בתחרויות, ויודעים איך להתמודד בלי בעיה עם קהל עצום.

ישראל כזכור שלחה כבר בשנים האחרונות את שירי מימון והראל סקעת, והשנה מייצגת אותנו מורן מזור, המנצחת הראשונה של "אייל גולן קורא לך". הזוכים של התחרויות האלה, מאמינים מאוד ב... תחרויות, ולכן אחרי שזכו בתחרות בארצם, נראה להם אך טבעי לנסות ולזכות בתהילה עולמית. גם אלכסנדר ריבאק הנורווגי וגם לורין השבדית השתתפו בתחרויות "איידול" בארצם לפני שהגיעו לאירוויזיון. ריבאק הגיע לחצי גמר, לורין סיימה רביעית, אבל זה לא משנה. הזרע נטמן. אם תקראו את הביוגרפיות של המתמודדים באתר Eurovision.tv תגלו שגם השנה בין שליש לחצי מהמתמודדים הם זוכי תחרויות מקומיות כאלה ברחבי אירופה.  

הכיוון הכללי הוא שירים פשוטים ואפקטיביים, עם ניסיון לגימיק ויזואלי שיעזור לשיר להיזכר. כך למשל הזמרת ממולדובה, בתסרוקת לה-רו אופנתית, שלבשה שמלה לבנה שעליה הוקרנו  אורות אדומים, ובקטע השיא של השיר היא צמחה לגובה ארבעה מטר כשהשמלה הופכת ללהבות אש. זה היה הרבה יותר יפה ממה שזה נשמע כשאני מתאר את זה.

בין שירי חצי הגמר הראשון לא היה להיט ענק שיכול לכבוש את אירופה. באופן חשוד חלק גדול מהשירים הם בלדות סלין דיון, שמושרות על ידי זמרת, בעלת קול ענק, בדיוק כמו השיר הישראלי. בולטת בינהם בלדה רוסית לא רעה, שתגיע למקום גבוה גם בזכות ההצבעות האיזוריות (את השיר שלה מכירים כבר בכל המדינות סביב רוסיה מה שעוזר מאוד בהצבעה).

אז מה יהיה במוצאי שבת? מהערב הראשון בלטו השירים של דנמרק, רוסיה ובלגיה. מהערב השני הצטרפו השיר הנורווגי, למרות שהביצוע הבימתי שלו קצת מבאס והשיר הרומני הטראשי שעשוי להפתיע. לכל אלה מצטרפות הנציגות החזקות מאנגליה וגרמניה, בוני טיילור וקסקדה. בין אלה כנראה יוכרע הערב, למרות שבשנים האחרונות מאוד קשה לנחש מי יזכה. רק השירים מנורווגיה, דנמרק וגרמניה, אם יזכו, יכולים לחזור באופן חלקי על ההצלחה של לורין משנה שעברה ולכבוש את מצעדי הפזמונים בכל אירופה.