קצת עצוב הסיפור עם מאיה בוסקילה. ביולי היא הוציאה שיר שכתב עבורה משה פרץ. לשיר קוראים "זיכרון ישן", בלדת פופ עם קטע רוק כבד לקראת הסוף. בגלגלצ לא קיבלו את השיר לפלייליסט. במצעד של רשת גימל, השיר הגיע עד למקום ה-13. החודש היא הוציאה שיר חדש בשם "השתגעתי" שכתבה עם דקלה והפיק ינון יהל. גם השיר הזה, פופ מזרחי לרגעים, שבו בוסקילה נשמעת קצת כמו דקלה, לא התקבל לגלגלצ. במצעד של רשת גימל השיר הגיע עד למקום השמיני. לא משהו.
אז מאיה בוסקילה כועסת. והכי קל זה לכעוס על גלגלצ. היא הרי עושה את כל הדברים הנכונים. יש לה מנהל טוב, יש לה יחצ"ן תותח. היא עובדת עם אנשים רציניים. משה פרץ, דקלה, מה יותר טוב מזה? אבל מה לעשות ששני השירים האחרונים שהוציאה בוסקילה הם לא מוצלחים במיוחד. אופס. ניסית, לא מאוד הצליח. קורה. בוסקילה מאשימה, אבל בעלי זיכרון, יכולים להזכיר לה שגם ב-2003, כשהיא פרצה, גלגלצ לא היו לצידה. רק אחרי ששיריה כבשו את הרדיו האזורי, גלגלצ נכנעו לה.
כלומר, הפעם לא משנה איך מסדרים את רשימת ההשמעות, השירים האחרונים של בוסקילה לא הפכו ללהיטים. לפי מדד יו טיוב ל"זכרון ישן" יש 70 אלף צפיות. רק לשם דוגמא, ל"אמא יקרה" של דודו אהרון שמעולם לא הושמע בגלגלצ יש 11 מיליון צפיות. אם להיכנס יותר לעומק, אפשר לחוש שכזמרת בוסקילה יורה לכל הכיוונים. שלמרות הקול החזק והספציפי שלה, ואולי בגלל תהפוכות הגורל, היא לא באמת פיתחה לעצמה סגנון. היא כרגע פחות עם יד על הדופק ממה שנדמה לה. היא לא באמת סגורה על מוצר שמתאים לשוק הישראלי ברגע הזה.
קשה להיות זמר מצליח בישראל. קשה לנהל קריירה שמתקדמת ומתפתחת נכון. בוסקילה הכשרונית עשתה לא מעט טעויות בדרך. היו הרבה הפסקות והתחלות. ולמעשה את הצלחת אלבום הבכורה עם "לילה סתווי" ו"יש בליבי כינור", שאיתו פרצה לפני יותר מעשור, היא מעולם לא שיחזרה. למה? ככה. אבל זה לא אשמת גלגלצ. יכול להיות שמה שחסר לה זה את הדבר החמקמק הזה, שהופך זמר מצליח לזמר מצליח עם קריירה ארוכת שנים. רק לשם השוואה, מירי מסיקה, הצליחה לבנות לעצמה בערך באותו פרק זמן, פרסונה מאוד מזוהה. ולמרות שגם היא בשנים האחרונות מתקשה לשים את היד על להיטים ענקיים, היא שומרת על מעמדה.
יש הרבה אמנים שמצליחים פחות ממה שהיו רוצים, או ממה שהם חושבים שמגיע להם. מאיה בוסקילה המתוסכלת החליטה שזה הזמן להתנפל על התחנה הצבאית. וכמובן ששרת התרבות מירי רגב לא תפספס הזדמנות לעורר סערה בכוס מים. חבל שהיא לא מכירה את ההיסטוריה. אז הנה עוד פרטים: רשת גימל הממלכתית הוקמה בשנת 1976 והפכה די במהירות לתחנה הפופולרית בישראל. שידרו שם מוזיקה ישראלית ולועזית, והיה כיף. תשאלו את אבי אתגר ועופר נחשון. עם השנים התחנה איבדה מכוחה ואחרי הקמת הרדיו האזורי בשנת 1997 הפכו אותה לתחנה שמשדרת רק מוזיקה ישראלית. אמרו אז שזה היה מהלך של בעלי אינטרסים שרצו לקבל יותר כסף מאקו"ם על יותר השמעות ברדיו. מאז רשת גימל היא תחנה שמשדרת את כולם אבל שאינה בונה שום להיט. ולכן מאיה בוסקילה שהגיעה עד המקום השמיני במצעד, אינה יכולה לתרגם את הכביכול הצלחה הזאת, לשום דבר.
במילים אחרות: גם אם יצליחו מירי רגב ומאיה בוסקילה להחריב את גלגלצ, סביר להניח שלא יצליחו לבנות במקומה תחנה מצליחה, שבה מאיה בוסקילה תהיה כוכבת. ככה זה בחיים. ויותר מזה. יש לי הרבה ביקורת על גלגלצ אבל חייבים להבין שבסוף יש גם עניין של טעם. ואם השירים של בוסקילה לא כל כך מוצאים חן, אז שום דבר לא יעזור.
הסיבה שבוסקילה יכולה בכלל לעשות סקנדל, מעבר לזה שרגב כבר בקריז כי היא לא הצליחה לעשות רעש מאז תחילת אינתיפאדת הסכינים, היא שלאורך השנים עשו בגלגלצ הרבה טעויות. חלקן, אין דרך נעימה לתאר זאת, היו נגועות גם במילה הזאת שמתחילה באות גימל. מדוע בשעתו אימצה התחנה את משה פרץ ופסלה את דודו אהרון? כמה זמן לקח להבין שאייל גולן ושרית חדד הם המיינסטרים הישראלי החדש? באופן כללי לקח הרבה מידי זמן לאשכנזים מרחוב יהודה הימית לפתוח את הלב למהפכת הפופ הים תיכוני, והם ישלמו על כך מחיר עוד הרבה שנים. אין לזה שום קשר לבוסקילה.
מה הבעיה בכל זאת? שגם השירים החדשים של רוני דלומי, שעליה מתים בתחנה, הם לא משהו. אני לעולם לא אבין למה דלומי כן ובוסקילה לא. אבל זאת הסמכות של עורכים מוזיקליים. גלגלצ היא תחנה מצליחה. יש קהל מאוד גדול שאוהב אותה בטירוף. ולאנשים שעורכים בה את המוזיקה יש טעם, ויש איזה קול פנימי שמנחה אותם. אפשר להפעיל עליהם לחצים. זה בסדר, אבל יש הבדל גדול בין הדרישה ליותר פופ ים תיכוני, או יותר מוזיקה ישראלית בכללי (אלוהים, בבקשה לא), לבין הדרישה "השמיעו את מאיה בוסקילה".
מאיה בוסקילה היא מקרה פרטי. היא אמנם ממוצא מרוקאי, אבל היי, גם מירי מסיקה עיראקית-טוניסאית, ודקלה שרה ממש כמו ערביה (!). המוזיקה של מאיה בוסקילה היא ממש לא מזרחית. היא שרה לגמרי אירופאי, וכוחה הגדול הוא בקול שלה, שאהוב יותר על צביקה פיק מאשר על יעקב למאי. לכן המאבק שהיא מובילה מול התחנה הוא בעיקר מכמיר לב. ואם דווקא בגללה, ובגלל קונסטלציה פוליטית, יעשו כל מיני מהפיכות חסרות שחר בגלגלצ, זה יהיה חבל מאוד.
בסיבוב הנוכחי שמוביל מנהל התחנה נדב רביד, המיקס הגלגלצי מתחשב בכל מה שיש. השבוע למשל הטווח שלהם כולל את גלעד כהנא, עדן בן זקן, פורטיס וסחרוף, דודו אהרון, רוני דלומי, אדיר גץ, מיכל לוטן, אלי מגן, עידן רייכל, אביב גפן, ריף כהן, אליעד ואריאל זילבר. כלומר: מזרחי, אמוני, היפ הופ, פופ לנערות, מיינסטרים, שמות גדולים, אלטרנטיב, שמות עתיקים ומה לא. אין דרך להביט על הפלייליסט הזה ולבוא אליו בטענות. אלא אם כן אתה מאיה בוסקילה ודווקא השיר שלך לא התקבל.
