עכשיו זה הזמן של הקהילה הגאה להגיע לשוויון. את הזמן הזה לא בחרה הקהילה עצמה. כמו תמיד זה עניין של עיתוי. של מבנה הכנסת, ובעיקר מבנה הקואליציה והממשלה.
למפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד עם יעל גרמן ועופר שלח, יש רצון עז להעביר בתקופה הקרובה שורה של חוקים שהחשובים בהם הם החוק לאיסור אפליה ואת חוק "ברית הזוגיות". אם הם יצליחו, החיים של הלהט"בים בישראל יעלו סוף סוף מדרגה, ויתאימו לאווירה הציבורית ולמה שקורה בפועל. אם הם יכשלו זה יהיה מאוד מדכדך.
ח"כים מנוסים כמו למשל אנשי מרצ, יודעים שכאשר יש גוף גדול וחזק מתוך הקואליציה שמנסה להעביר חוקים חיוביים, צריך פשוט לתת לו לעבוד. לעומתם יש כאלה שלא רואים בעיניים. וכך יש והיו באוויר גם הצעות חוק אחרות, למשל של דב חנין וסתיו שפיר. הבעיה היא שהצעות החוק האלה הן חסרות סיכוי, והן עשויות גם להפריע. במקרה של שפיר, שדאגה לספין תקשורתי שיציג את חברי "יש עתיד" כמתנגדים לשוויון לגייז, זה כמעט והגיע עד פגיעה של ממש בקהילה.
לא רק הומואים תל אביביים רוצים שוויון
את ההחלטה על העיתוי קיבלה "יש עתיד" בעצמה, ובתיאום עם התא הגאה שלה. לא היה דיון מול הקהילה, בעיקר כי אין בקהילה הלהט"בית כתובת אחת שאפשר לדון איתה. יותר מזה, לקהילה הגאה אין הנהגה רשמית או לא רשמית. זו קהילה שמורכבת מהרבה פרטים והרבה קבוצות. וככל שעוברות השנים והמצב בשטח נהיה יותר טוב, כך גדל הפיצול ונהיה קשה יותר להגיע להסכמה.
ברור שהרוב הדומם רוצה ומעוניין בתיקוני החוק. אנשים רוצים שוויון. כל האנשים. אנשים רוצים שלא יפלו אותם בשום מקום, לא רק אם הם הומואים תל אביבים תקניים שמסתדרים, אלא גם אם הם טרנסג'נדרים צבעוניים וקולניים. וזאת זכותם המלאה. כיום רבים גם רוצים את האופציה להתחתן ולהקים משפחה עם ילדים. וגם זאת זכותם המלאה.
הבעיה היא כמובן השיפור בתנאים, מביא איתו גם דעות שונות ומגוונות. מצבה של הקהילה הגאה אינו גרוע. להפך. ולכן יש מי שלא מוכנים שהמאבק על זכויות הלהט"ב יהיה באף שלב נפרד ממאבקים של מיעוטים אחרים. יש כאלה שמעדיפים שלא תהיה ברית זוגיות ובלבד שלא יצטרכו להודות ש"יש עתיד" עשתה עבורם משהו חיובי ובעצם הם חייבים לה תודה גדולה. ככה זה כשטוב, אנשים נהיים נודניקים.
אלא שהחיים הם מורכבים יותר. ההצעות לאיסור אפלייה וברית זוגיות עומדות על הפרק כרגע. יאיר לפיד הוא הסנדק שלהן ביחד עם עופר שלח ויעל גרמן. ציפי לבני תומכת בו. אבל מי שעוזרים המון הם גם שרי ליכוד בכירים כמו לימור לבנת, גדעון סער, גלעד ארדן וסילבן שלום. ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בהם בשקט בינתיים. הומואים שמאלנים אולי לא יאהבו את זה, אבל זאת לא תהיה זהבה גלאון שבזכותה הם יוכלו להתחתן. וגם להם נצטרך להגיד תודה אם החוקים יעברו.
להתגייס, כל אחד בדרכו
ולכן מה שנותר להומואים ולסביות, טרנסים וביסקסואלים ברגע הזה, הוא להתגייס ולעזור לחוקים האלה לעבור. איך עושים את זה? כל אחד בדרכו המיוחדת. כל אחד יכול. על דעת עצמו. אפשר להפציץ את נפתלי בנט ואיילת שקד בהודעות בפייסבוק עד שיפסיקו עם הצביעות. אפשר, ואולי יותר קל, לחפש דרך ללבם של חברי ישראל ביתנו ובעיקר אביגדור ליברמן, שבינתיים מצביעים נגד. אפילו לא ברור למה.
אין פתרון קל. ואין דרך פעולה אחת. יתכן שצריך לארגן הפגנה, אבל מי יבטיח הפגנה מספיק גדולה? אולי צריך אוהל מחאה מול ביתו של נפתלי בנט ברעננה? או מול ביתו של אביגדור ליברמן בנוקדים? או סתם משמרת מחאה ססגונית מול משרד ראש הממשלה? יתכן שמספיק להבעיר את הפייסבוק? אולי ראוי לתת רוח גבית ותמיכה ל"יש עתיד" ולהפסיק להציק ליאיר לפיד? לפחות עד שיעברו החוקים? מה שבטוח לא צריך זה עוד קמפיין מפורסמים באינסטגרם. תודה.
הקשיבו, הקשיבו. עכשיו זה המאני טיים. כל מי ששייך לקהילה או תומך בשוויון הזכויות שלה חייב להתרכז ולעזור. כי אם החוקים האלה לא יעברו, זה יהיה לא רק חרא וגרוע, זה גם יהיה סימן שהרעים בישראל בכל זאת הולכים ומתחזקים. מי שמתעלם מזה, לא יוכל לבוא בהמשך בטענות, אלא לעצמו.