ארבע השנים שבהן שלטו במקביל דונלד טראמפ ובנימין נתניהו שינו מאוד את העולם. שינוי עצום. טראמפ הוא זה שהוביל, אבל נתניהו לא פיגר הרבה מאחור. תאוריות קונספירציה, דיפ-סטייט, רשת פדופילים, התקשורת שרק משקרת ומעוותת, כל הקשקושים שפעם היו נחלתם של אנשי השוליים הסהרוריים, הפכו לסוג של אמת חדשה. תיאוריות ליברטריאניות חצי אפויות הפכו לטרנד. שמעתי לאחרונה את יאיר נתניהו בפודקאסט של עומרי כספי. הוא הסביר שהוא נלחם למען הדמוקרטיה והשמאל בכלל רוצה דיקטטורה, וההוכחה: "ברוסיה אצל סטלין היה רק עיתון אחד". אני נשבע שאני לא ממציא את זה.
הסיבות להשתוללות לא רלוונטיות. זה כמעט טרגי שבנימין נתניהו - המשכיל, הרהוט, איש העולם הגדול - נדחק בשלב הזה של חייו לפינה הזאת, אבל זה מה שקרה. מתברר שבלי לתאם מראש, החליטו טראמפ ונתניהו לנסות ולשנות מבפנים, בעזרת פגמי הדמוקרטיה, את השלטון במדינותיהם. אם בהונגריה אפשר, למה לא אצלנו? הם שאפו לשלטון ריכוזי לגמרי, ואולי בהמשך גם להסדר שיעביר אותו בירושה לילדיהם. לכן כל כך מעניין היה להקשיב לנתניהו הבן, האיש שכנראה (או לכאורה, איך שתעדיפו) כותב בטוויטר את רוח הדברים שהוא שומע בבית.
בשורה התחתונה, בסוף עידן טראמפ: אין יותר כבוד לאמת, מאוד קשה לסתור הבלים, הרבה יותר מקובל שפוליטיקאים משקרים במצח נחושה. תחושת התוהו ובוהו אינה משוללת יסוד. גם תחושת הקריסה לא. בארצות הברית הצליחו ממש ברגע האחרון לעצור את הדרדור. בישראל אנחנו עדיין ברגעי השיא שלו. אבל העסק מתחיל להיסדק. כבר כמה חדשים שנפתלי בנט מרעיד את הרצפה. והנה מגיע גדעון סער, רוכב על הגל המצוין הזה. עכשיו זו כבר רעידת אדמה.
נפתלי בנט גר ברעננה. רעייתו היא חילונית. הוא מבין היטב את הצורך החילוני לחיות בלי האיום הקבוע שתיכף תהיה כאן מדינת משפט עברי, עם הדרת נשים ושנאת להט"ב. לכן הוא נאלץ להסתיר בינתיים את הסמוטריצ'ים ואת איילת שקד. אבל הם הרי יחזרו למשחק כשיתחילו לסגור רשימות. הם יחזרו להתראיין, החילונים יברחו. לגדעון סער אין בינתיים את הבעיה הזאת. להפך.
גדעון סער גר בתל אביב. הוא מדבר שוטף את השפה, יותר מזה - הוא חלק ממנה. הוא קלישאה חיובית של תל אביבי בן חמישים פלוס. אוהב את פורטיס, מחבב ברים, ובניגוד לאיילת שקד הוא לא צבוע. הוא מתגאה בחבריו השמאלנים ובאורח חייו העירוני. כשהיה שר החינוך, הוא הגיע לנאום בעצרת הגדולה אחרי הרצח בבר נוער. הוא תיאר אז כיצד כמה שעות קודם, עבר לא רחוק משם וראה שני בחורים הולכים יד ביד. הנאום שלו היה מרגש מאוד ואמיתי.
סער הוא איש מאוד ימני, והוא רחוק מלהיות מושלם. הוא לא אוהב את בית המשפט העליון. הוא דלוק על חברון. הוא יותר קיצוני ויותר אידיאולוגי מנתניהו. אבל יש לו שני יתרונות ענק: הוא מכבד את חוקי המשחק והוא לא מדבר על דת. גם כשהוא מתחנף לחרדים ושומר שבת, הוא לא מנפנף באלוהים ובתנ"ך. הוא אדם שחילוני שמאלני כמוני חייב להיות מסוגל לנהל איתו דיאלוג. אגב, כמו עם בנט. גם השמות שהצטרפו אליו בינתיים, יועז הנדל, צבי האוזר, שירן השכל ואולי גם יפעת שאשא ביטון, כולם אנשי ימין - אבל מהסוג שאנשי מרכז שמאל יכולים לחיות איתם. ולו בזכות העובדה שהם מבינים שיאיר לפיד יכול בסיטואציה מסוימת להיות ראש הממשלה של ישראל, וזה יהיה סבבה לגמרי.
תקלקל. הבעיה היא שהמפלצות שהוא יצר כדי להגן על עצמו, הן זן חדש ומדכדך מאוד. זחוחים, בטוחים בנצחונם, מעודדים שנאה ופילוג. הוא וטראמפ מילאו את העולם בדור חדש של ימין מרושע וראוותני. כך שבספסל האחורי, איפה שמתחממים השחקנים המחליפים, יש היום בעיקר מתנחלים שמרנים וריאקציונרים לצד בעלי ג'ורות שקשה להתמודד איתן. ואת מיקי זוהר.
המשימה הראשונה והחשובה של סער (שהיא גם המשימה של בנט) תהיה להרכיב לתוך הרשימה שלו מתמודדים שהם אמנם ימנים, אבל הם לא שונאי זרים ושונאי שמאלנים כפייתיים. אנשים שמבינים למה שוויון ללהט"ב זה משהו יותר עמוק מאשר לאפשר להומואים ללכת יד ביד. סער לא הרים בשנים האחרונות יד עם הקואליציה נגד הקהילה. הוא לא הצביע בעד אבל מצא דרך לא להגיע, בדיוק כמו נתניהו עצמו. רק אתמול לדוגמא (רביעי) הצביע יועז הנדל בעד התיקון לחוק הפונדקאות. סמוטריץ' כמובן הצביע נגד. בנט עצמו נעדר מההצבעה, ולא במקרה. במילים אחרות: אם סער רוצה באמת להיות הבית לימנים שפויים, הוא יצטרך להבטיח שהוא לא יפשל שוב כמו בחוק המרכולים, שם הוא נכנע בכל מיני תירוצים למגזר החרדי.
אז מה בעצם מצבנו? לא ברור. רק כשיחשפו הרשימות אפשר יהיה להבין אם באמת קרה כאן משהו לא יאמן, והרצון להיפטר מנתניהו וחבורתו הצמיח רשימה גדולה שהיא בית לאנשי מרכז וימין לא פסיכים, מין קדימה חדשה. או שברגע האמת בכלל יחזרו כל אנשי המרכז והימין לייט ליאיר לפיד והוא יטפס עד 25 מנדטים.
בינתיים סער הוא כבר "שמאל" ותיכף יהיה "סמול", וביחד עם בנט הם כבר "מקבלים חיבוק מהתקשורת" ומרימים פה "ממשלת שמאל" עם ליברמן שהוא מזמן "בוגד". השאלה הכי הגדולה שנשארת פתוחה היא האם ברגע האמת סער ובנט באמת ילכו עם לפיד, ליברמן וגנץ ויקימו ממשלה בלי ביבי, או שישתפנו ויתכנסו תחת כנפיו הרחבות של האיש שאם הוא ישרוד עוד סיבוב, כנראה שהוא באמת גאון. ועכשיו גם זמר השנה. נקווה שלא.