אני לא מאמין בבכיינות פריפריאלית, ולכן לא אדבר על הדברים שאין אצלנו, בקריית שמונה. אז בואו נדבר על מה שיש לנו: יש לנו ראש עיר מצוין (ניסים מלכה), יש חיבור אל מוסדות השלטון, יש תכניות יפות וכוונות טובות. אמנם ייקח עוד כמה שנים טובות להוציא את קריית שמונה מהבוץ שהיא נתקעה בו בעשורים האחרונים (בריחת הצעירים, חוסר במקומות תעסוקה ועוד) - אבל הכיוון חיובי.
מצער לראות שגם כאשר רואים את האור, גם כשמקבלים סיוע מהשלטון, גם כשיש שר (סילבן שלום) שאחראי על פיתוח הגליל והנגב - יש כאלה שהרצון לסייע לפריפריה, ולהשוות את תנאיה לאלה של מרכז הארץ ככל הניתן, לא ממש מזיזה להם. ותנחשו מאיזו מפלגה היא מגיעה: יש עתיד. כנראה שלפיד וחבריו חושבים ש"צדק חברתי" הוא ביטוי סלקטיבי שלא מגיע לכולם.
על פי התכנית, חדר המיון יופעל על ידי מד"א ולא על ידי בית החולים 'זיו' בצפת, ויעבוד במתכונת לילה בלבד. בפועל זה אומר שעל כל מקרה דחוף - תושבי האזור כולו ייאלצו לנסוע עד בית החולים בצפת, בכל מקרה חירום רפואי דחוף. מקריית שמונה מדובר בכ-45 דקות נסיעה. מרמת הגולן - זה יכול להגיע עד שעה וחצי.
תפקיד שר הבריאות מצריך בינה יתרה של רגישות. זה לא כמו שר התרבות או שר התעשייה והמסחר. כאן החלטות עולות בחיי אדם, פשוטו כמשמעו. ועצם הדיון סביב סגירת חדר המיון בקריית שמונה נראה כמו התנהלות של פיל בחנות חרסינה.
מן הסתם, ברור מאליו שיהיו לא מעט פצועים, חולים, קשישים או נשים בהריון, שהמרחק מקריית שמונה עד לצפת יהיה קריטי עבורם. שלא לדבר על חולים נטולי רכב פרטי, שבשביל כל טיפול ייאלצו לנסוע הרחק. גברת גרמן - מה את רוצה, שהם ייסעו באוטובוס?