בימים אלה אתה נישא על גלי הערצה והערכה על ההישג הנדיר בבחירות. למרות שלא הצבעתי לך אלא לש"ס, אני באמת מאמין שתצליח להכתיב לממשלה סדר יום אזרחי שפוי. כמעט אין לי ספק שמעתה הממשלה תכיל יותר חמלה, התחשבות, היגיון וניקיון כפיים. מהבחינה הזו, אין ספק שכניסתך תנער את האבק הלא-מוסרי שהצטבר על המערכת השלטונית, ותתקן לא מעט עוולות במדינה - מחירי הדיור, השקעה גדולה יותר בחינוך וכן הלאה.
אבל מבחינתי, כיהודי דתי, חובש כיפה סרוגה, המבחן הגדול שלך תלוי בסוגיות דת ומדינה. אני מניח שיש בך כרגע שני קולות מרכזיים. האחד אומר שצריכים לנצל את כל הכוח, לתקן את כל הדברים שנראים לך בעייתיים, ולעשות את זה במהירות ובתנופה הגבוהה ביותר. הקול השני, אני מניח, אומר לך שעדיף לעשות את הדברים בהידברות, תוך הסכמת הצד החרדי, גם אם התהליך ייקח הרבה יותר זמן, ולא רק חמש שנים. בעיניי, זה המבחן האמיתי שלך: פזיזות ודורסנות מול היגיון ומתינות.
אם תחליט, כממליך המלכים התורן, לדרוש מנתניהו ללכת עד הסוף עם סוגיית גיוס החרדים ושאר הסוגיות הבוערות שעל הפרק - תוך חמש שנים, כאמור - זה יהיה כישלון קולוסאלי בסופו של דבר. תמיד מפתה לחתוך דברים במהירות, במיוחד כשמחכים להם כל כך הרבה זמן, אבל בסופו של דבר זה יהיה לא אחראי בעליל. כך השנאה בין הציבור החרדי לחילוני רק תעמיק, הפצע יהפוך למדמם הרבה יותר, ומיותר לציין שבפועל חוקים לא תמיד יכולים לשנות מציאות.
חוק לימודי ליב"ה יעבור - אבל למשרד החינוך אין די כלים לפקח באופן רציף על כל תלמודי התורה בארץ (שחלקם בכלל יוותר על תקצוב וייצא עוד יותר מחוץ למעגל); חוק גיוס חרדים יעבור כדי למלא את צה"ל בחרדים - אבל בכלל לא בטוח שהמקומות שיתמלאו הם לא בתי הכלא הצבאיים. אתה, יאיר, רוצה שהחרדים יהפכו לחלק אינטגרלי מהמדינה - אבל זה עלול להתרחש בדרך שלילית, כ"שותפות" שכולה יריבות ניצחת. ואני מאמין שלא לזה אתה מייחל.
תגיד כן לש"ס
בסופו של דבר, יאיר, היהודים המאמינים שרדו גזירות הרבה יותר גרועות. שרדנו את היוונים, את רדיפות הגלות ועוד הרבה דברים. החרדים שרדו גם את ההצלחה של אביך לפני עשור בדיוק. נכון שעברו עליהם כמה שנים שחונות, אבל בסופו של דבר הם לא שינו את אורחותיהם באופן דרמטי. ככה זה כשמנסים לכפות.
לא רק חילונים שונאים כשכופים עליהם דברים, קח זאת בחשבון.
גם לי אין ספק שצריך להיות כאן שינוי. הפצע בין החילונים לדתיים חייב להתאחות. צריכים לפתוח את הנושאים מהייסוד, ולדון עליהם בצורה של הידברות, שותפות, חוסר פטרונות. לא להחליט אחד בשביל השני, אלא להחליט אחד עם השני. יותר מזה: יאיר, לפניך ניצבת הזדמנות היסטורית לדו-קיום עם החרדים. יש לך פרטנר מעולה, אריה דרעי, שהוא אחד הפוליטיקאים הפרגמטיים ביותר שיש. גם הציבור החרדי מבין שהדברים לא יכולים להימשך ככה, ושעליו להתפשר בנקודות מסוימות. אבל גם עליך להבין שצריך להתגמש.
לפי עקרונותיך למו"מ קואליציוני, רק 400 תלמידי ישיבה יקבלו פטור בכל מחזור גיוס (לעומת 1,500 בוועדת פלסנר). זה אומר שאתה עלול להבעיר את השקט ולא להביא פיוס אמיתי בין הצדדים. במקום המצב הנוכחי, מה שיהיה הוא בסך הכל מצב של חתול ועכבר, שקרים וחוסר אמון, והרבה שנאה באמצע. בשביל לייצר שנאה נוספת קיבלת 19 מנדטים? ככה תציל את מדינת ישראל, באמצעות ליבוי השנאה?
אתה רוצה לבצע שינויים יסודיים ובסיסיים מאוד בחברה הישראלית. אבל שינויים לא נעשים בן לילה, וגם לא תוך חמש שנים. החיפזון מן השטן, והלחץ שלך לספק קבלות גם יגרום לציבור החרדי להתכנס בתוך עצמו כמו דורבן, למסור את הנפש (אתה הרי יודע שהיהודים המאמינים הם אלופים במסירת הנפש), ולפתח עוינות גדולה הרבה יותר למדינה - עוינות שלא תשנה את המציאות יותר מדי, אלא רק תכניס את המדינה לסטרס הרבה יותר גדול.
ובמילים אחרות, יאיר, אתה חייב לשבת בקואליציה עם ש״ס ויהדות התורה. זה אינטרס שלך יותר משלהם. רק כך תוכל לשנות באמת, ולא סתם ליצור עוד יותר פילוג ושנאה. להעביר את השטח זו לא חוכמה גדולה. לפייס ולאחד - זו החוכמה.