כל הממלכה המאוחדת התגודדה אתמול בערב מול מקלטי הטלוויזיה כדי לשמוע את נאומו של בוג'ו – ראש הממשלה בוריס ג'ונסון. כבר משעות הבוקר רצו שמועות ברשתות החברתיות שהפעם הולך להיות קשוח. סוף סוף נפל האסימון.
תושבי הממלכה התנהלו בשבועות האחרונים כאילו הקורונה עוד לא ממש נחתה באי. בתי הספר נסגרו רק השבוע. בתי הקפה, המסעדות והפאבים נסגרו רק לפני כמה ימים. בסוף השבוע האחרון, כשבצרפת – רק 35 ק"מ אווירי מכאן – כבר סגרו שבוע בסגר, האנגלים עדיין ניצלו וויקאנד שמשי להפליא (כזה באמת עוד לא היה השנה) לטיולים, בילויים וקניות. כישראלים למודי מצבי לחץ ואסונות, השאננות הזו היתה גדולה עלינו.
פאניקה ברחובות לונדון
בסוף השבוע שעבר, כשבישראל החליטו על סגירת בתי הספר, קיבלנו מייל מבית הספר של הבן שלי ובו נאמר שאחד המורים זוהה כנשא קורונה. לתדהמתנו, בית הספר הודיע שביום שני יעשו חיטוי במבנה וביום שלישי ניתן לשלוח את הילדים חזרה ללימודים. המייל הזה היה הסדין האדום שלאחריו החלטנו שעם כל הכבוד לבוג'ו, אנחנו יוצרים מובלעת ישראלית בהנחיות האנגליות ומבודדים את עצמנו ואת הילדים מהטירוף האנגלי.
הודענו לילדים שממחר אין בית ספר (מכיוון שלחברים שלהם עדיין היה, השמחה היתה כפולה), כתבנו לו"ז (שכמובן עבד למשך ארבע שעות) ונכנסנו לשגרת בידוד שכללה פורטנייט, יוטיוב, מיינקראפט ומריבות על המחשב. אפילו שחררנו מהמדף את "ילדים מבשלים". לגמרי מובלעת ישראלית.
London Tube this morning. This is not social distancing, this is a dream come true for Coronavirus who will infect these people at Will & bring this infection into your family home this evening
The decision to shut 40 tube stations & put on less frequent trains is killing London pic.twitter.com/WNibvD6pjZ
השכונה שלנו בצפון לונדון היא שכונה פרברית ממוצעת: בתים עם גינות, רחוב ראשי בו ניתן למצוא כל מה שצריך ואמביאנס של גבעתיים. על כל משפחה עם ילדים צעירים יש מספר זהה של סבים וסבתות. גם כאן התושבים פשטו על הסופרים והמכולות, אבל לא שמרו מרחק ולא הצטיידו במסכות וכפפות. כשבמכולת השכונתית עומדים סבים וסבתות בתוך ארבעה מטר רבועים אפשר רק לדמיין את מרק הקורונה שמתבשל שם.
מישהו מטפל בך
מערכת הבריאות האנגלית, ה-NHS, ידועה בעולם כמערכת בריאות מפוקפקת ביותר. מספר הרופאים זעום לעומת גודל האוכלוסייה, הכיסוי הרפואי בסיסי מאוד, והרפואה באופן כללי לא מאוד מתקדמת. תרופות המרשם, למשל, בסיסיות ביותר, והרופאים, מאבחנים מטופלים דרך הטלפון כשגרה. אנגליה היא לא מדינה שכדאי להיות חולה בה, ולכן, האסטרטגיה בה נקטו ג'ונסון וחבריו מסוכנת אפילו יותר.
Boris Johnson has grounded the UK until further notice. #UKlockdown #coronavirus pic.twitter.com/QRgSf8Yo12
מספר החולים המדווח באנגליה נמוך יחסית לגודל האוכלוסייה, מה שלא מפתיע כלל, חרף העובדה שהם פשוט לא בודקים. המדיניות מלכתחילה היתה: אתה חולה? תישאר בבית. אל תתקשר ל-NHS אלא אם אתה זקוק לפינוי לבית חולים. גם ככה לא נבדוק אותך. אין זה מפליא, אם כך, שהמספרים המדווחים נמוכים, אך ברור לכולם שהם רחוקים מאוד מהמציאות בשטח וקצב ההדבקה רק הולך ועולה.
באיחור בלתי אופנתי בעליל הכריז אתמול בוג'ו על סגר כללי באנגליה שכמותו, כפי שאמרה השדרנית ב-BBC, לא היה מעולם. האנגלים מורשים לצאת רק לקניות מצרכי מזון ותרופות, לעבודה הכרחית ולעשיית ספורט בזוגות. התקנות ייאכפו ויינתנו קנסות למפרים. בשביל האנגלים זו רעידת אדמה. בשבילנו זה יישור קו עם שאר מדינות אירופה.
מכיוון שהגענו ללונדון לאחר מגורים של שלוש שנים בפריז וחלק מכובד של החיים שלנו עדיין קשור לשם, אנחנו מתעדכנים בכל רגע נתון בערוצי המידע משלוש מדינות, וקשה להימנע מהשוואות. אך בסופו של דבר רב הדמיון על השוני: כולנו, בלונדון, בפריז ובישראל, מג'נגלים עבודה מהבית ועבודה אצל הילדים, כולנו מסתובבים כל היום בין הסירים והמחבתות, כולנו מתגעגים להורים ולסבים וכולנו רק מקווים שהטירוף הזה יגמר כמה שיותר מהר.
נטע הרשקוביץ מאיר היא מנהלת חדשנות ודיגיטל בחברת סודקסו החיה בלונדון
קורונה בבריטניה (נכון ל-24.3.20): 6,180 חולים, 135 מחלימים, 335 מקרי מוות
פרובאנס: בכפר קטן בצרפת קל יותר להתרגל לסגר
סטוקהולם: האם הדרך השבדית הפכה את המדינה ל"חור שחור של נדבקים"?