כולם זוכרים לקנדי את המשפט הפטריוטי המפורסם (והמעט דבילי) מתוך נאום ההשבעה שלו: "אל תשאל מה המדינה שלך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות בשבילה".
כמו הרבה ציטוטים מפורסמים, גם המשפט הזה הוצא מהקשרו המקורי כדי לשרת מטרות אחרות, אבל המשמעות המקורית שלו הייתה חזקה הרבה יותר, שכן המשך המשפט היה: "אזרחי העולם, אל תשאלו מה אמריקה יכולה לעשות בשבילכם, אלא מה אנחנו יכולים לעשות ביחד למען חירותו של המין האנושי".
"סרט זפרודר" שמתעד את רגע הפגיעה בקנדי, ככל הנראה הסרטון הנצפה בהיסטוריה. זהירות, תמונות קשות לצפייה
הרטוריקה המרשימה של JFK, ביחד עם המראה הצעיר והזקוף, היווה בסיס לשטאנצ של מנהיגים ברחבי העולם מאז. החל מביל קלינטון וטוני בלייר, דרך בנימין נתניהו גרסת 1996 ועד ברק אובמה.
חזק מול החמאס, הגרסה האמיתית
אין ספק שהעולם היה נראה אחרת אם הוא היה חי היום. אל קעידה, חיזבאללה, חמאס ושאר הישויות הקיצוניות של העולם היו זוכות לטיפול אחר, וכנראה לא היו מגיעים לגודלם המפלצתי. באותו נאום השבעה מפורסם קנדי הצהיר: "כל אומה צריכה לדעת - לא משנה אם היא מאחלת לנו מחלה או אושר - שאנחנו נשלם כל מחיר, נסחוב כל משא, נספוג כל קושי, נתמוך בכל חבר, ונתנגד לכל אויב, כדי להבטיח את ההצלחה וההישרדות של החירות".
זאת תהיה טיפשות מצדי, במקרה הטוב, להתחיל ולנחש מה היה קורה אם קנדי לא היה נרצח באותן צהריים בדאלאס, טקסס. ובכל זאת, זה נשמע הגיוני לגמרי שחומת ברלין הייתה נופלת הרבה לפני 1989, ואיתה כל הגוש הקומוניסטי.
וגם אם היה מפסיק להיות גורם רלוונטי, או מת בדרך טבעית עד שנת 2012 (הוא אמור היה להיות בן 95), ספק אם היינו מדברים היום על "איום גרעיני" מצדה של אירן. קנדי החל לפעול כדי להפסיק את המרוץ של אומות העולם להתחמשות גרעינית, תחת המשפט המפורסם שלו: "האנושות צריכה לגמור את המלחמות, או שהמלחמות יגמרו את האנושות".
כל הזוויות להתנקשות המפורסמת בהיסטוריה. זהירות, תמונות קשות לצפייה
העמידה האיתנה שלו (והמוצלחת בדיעבד) בפרשת הטילים הקובניים מגחיכה את הנשיא אובמה, שלמעט דיבורים, לא עשה שום דבר כדי למנוע את הגרעין האירני.
רצו לקדם את תנועת האזרח – אז ירו בהם
ספרו האחרון של סטיבן קינג "11/22/63" (הוצאת מודן) מתאר את המציאות האלטרנטיבית שהייתה מתרחשת אם קנדי לא היה נרצח. בלי להרוס לקוראים הפוטנציאליים את הספר הנהדר, אפשר לומר בוודאות שמדובר במשימה בלתי אפשרית, גם אם אתה אחד הסופרים הפורים בעולם, לנחש מה היה קורה במשך 50 שנה בעקבות מעשה של מתנקש בודד אחד (או יותר, אם אתם מאמינים לקונספירציות).
אבל הדבר שבטוח היה מקבל דחיפה משמעותית במידה וקנדי לא היה נרצח, הדבר שהיה הכי חשוב לקנדי, ואותו פעל לקדם, היה שיוויון זכויות לאזרחי העולם. סביר להניח שעד סיום הכהונה השנייה שלו, קנדי היה מצליח, יחד עם אחיו בובי ומרטין לותר קינג לשיוויון זכויות מלא לשחורים בארה"ב. אבל, כאמור, עד שנת 1968, כל השלושה כבר נרצחו.
גלגלי ההיסטוריה עובדים לאט, וארבעים שנה אחרי שהייתה אמורה להסתיים הכהונה השנייה של קנדי, נבחר לראשונה נשיא שחור לארה"ב. ולאזרחי העולם יש עדיין זמן להשלים את הקריאה לחופש של קנדי, שכבר באותו נאום מפורסם הזהיר: "כל זה לא יקרה בתקופת השלטון שלי, ואולי זה ייקח 100 שנים ולא נזכה לראות את פירות המהפכה בימי חיינו בעולם הזה. אבל בואו נתחיל!".
האמת, עדיין לא מאוחר להתחיל.