בליל שבת לפני כחצי שנה, חדרו בני הבליעל חכאם ואמג'ד עוואד מהכפר עוורתא ליישוב איתמר, ורצחו בדקירות סכין ובירי את אהוד, רותי, יואב, אלעד והדס פוגל. אמג'ד רצח בדקירות סכין את יואב בן ה-11, ושניהם יחד רצחו את אלעד בן ה-4 בדקירות ובחניקה. לאחר מכן הם פנו לחדר ההורים, שם נאבק אמג'ד באב אהוד וגבר עליו באמצעות דקירות רבות בצווארו ובעורפו. גם האם רות ניסתה להיאבק ונדקרה. לאחר שיצאו הרוצחים חזר אמג'ד לבית כדי לחפש נשק, וכששמע את בכייה של התינוקת הדס, בת שלושת החודשים, רצח גם אותה באמצעות דקירה בראשה, כדי שלא תחשוף אותם.
לפני חודשיים הורשע חכאם עוואד בחמישה מעשי רצח, ובית המשפט הצבאי גזר עליו 130 שנות מאסר (חמישה מאסרי עולם). ברור שבן מוות הוא. על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות לוודא שלעולם לא ייצא מכותלי בית הסוהר. אמג'ד עוואד, בן 19, צעיר אבל לא קטין, הוא כפי שאתם מבינים "גיבור הסיפור". אתמול הוא הודה בכתב האישום המייחס לו בחמישה מעשי רצח. אמג'ד, שרצח במו ידיו שלושה ילדים ושני הורים, הודה במעשיו ולא הביע חרטה.
על פי חוק דיני העונשין הישראלי, עונש מוות ניתן להטיל רק על בגידה או פשע כלפי העם היהודי או האנושות. אולם, לפי סעיף 21 (7) בחוק השיפוט הצבאי, בית הדין הצבאי רשאי להטיל במסגרת סמכותו עונש מוות. אם כן, מדוע נמנעת התביעה הצבאית מלדרוש עונש מוות? מדוע דרשה אתמול התביעה רק חמישה מאסרי עולם ועוד חמש שנים על תכנון רצח נוסף, ולא עונש מוות המגיע לו לפי כל קנה מידה מוסרי?
שתיקת הפוליטיקאים
רוצחי ילדים, משספי גרנות שרוצחים בדם קר משפחה שלמה, לא זכאים להמשיך בחייהם על חשבון משלם המיסים. הרי אם הרוצח הזה יקבל חמישה מאסרי עולם, ונניח במקרה הטוב שהוא לא ישוחרר בשום עסקה, הוא יזכה לחיים נוחים בכלא הישראלי, יאכל מכל טוב, יעשה גם תואר אקדמי אם ירצה ויזכה לביקורים של משפחתו.
רוב הפוליטיקאים בקואליציה חושבים שבמקרה זה מגיע לרוצח עונש מוות, כיוון שרצח ילדים ושאשמתו מוכחת מעל כל ספק. אבל הם נמנעים מלהביע את דעתם – כמה נוח לשבת על הגדר ולא להתבטא בנושא רגיש זה. דרוש פוליטיקאי אמיץ שיוביל מאבק ציבורי שיעשה צדק, והרוצח יקבל את מה שמגיע לו. רק אמיץ אחד נמצא עד היום - אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי, שאמר "הרמטכ"ל אמר זאת לפניי - הם לא ראויים להיקרא בני אנוש. באירוע המדובר היה נכון אם התביעה הצבאית הייתה דורשת עונש מוות על המבצעים".
יהיו שיאמרו – מה ההבדל בין מקרה זה לבין הרוצח של משפחת אושרנקו? הרי גם הוא רצח ילדים בשנתם. אין ספק, לדעתי גם לו מגיע עונש מוות על כך, אבל המשפט האזרחי אינו מאפשר זאת. אבל במקרה של הרוצחים חכאם ואמג'ד עוואד, המשפט הצבאי כן מאפשר זאת – וכללי המוסר מחייבים אותנו למצות איתם את הדין.