אם צריך לסכם את השבוע שעבר על ממשלת ישראל במילה אחת, המילה תהיה: "מביך". השביתה של מבקשי המקלט חשפה בבת אחת את הגיחוך והצביעות בהתנהלותה של הממשלה. זו שהשרים והראשים שלה מספרים לנו כל הזמן שהם מתכוונים למנוע מהאריתריאים והסודנים לעבוד, כי הגיע הזמן שנפסיק להיות כל כך נדיבים ולספק להם פרנסה.
אז באו האריתריאים והסודנים - ובמהלך מבריק הפסיקו לעבוד מיוזמתם. ואז לפתע התברר כמה הישראלים תלויים בהם וזקוקים להם: המסעדנים, המלונאים, החקלאים, קבלני הניקיון, אפילו העיריות. במו עיני ראיתי בבוקר יום ראשון עובדים סודנים עם ווסטים זוהרים של עיריית תל אביב, שניקו את שדרות רוטשילד וכשהתהלוכה השקטה חלפה על פניהם עזבו את הפח והמגרפה והצטרפו לצועדים.
פתאום התברר שהאנשים האלה מהווים נדבך חשוב במשק הישראלי, ומבצעים מלאכות קשות שכמעט שום ישראלי לא מוכן לבצע. האמת היא שהצביעות והיחס המזעזע לזרים שעובדים כאן לא התחילו עם האפריקאים. אם המטפלות הפיליפיניות, שנמצאות כאן באופן חוקי לגמרי ובכל זאת חשופות להתעמרות ביורוקרטית ולזלזול של השלטונות, היו מכריזות יום אחד על שביתה ונוטשות את הקשישים שהן סועדות במסירות - התוצאה הייתה הרבה יותר טראגית ממסעדות שצריכות להגיש מנות בכלים חד פעמיים.
2. השקר
אני לא יודע אם בנימין נתניהו משקר כי הוא בלחץ, או פשוט כי הוא כזה - אדם שהאמת, אם לנקוט לשון המעטה, אינה נר לרגליו. נתניהו חזר השבוע על המנטרה ש"לא מדובר בפליטים, אלא במהגרי עבודה בלתי חוקיים". מכיוון שראש הממשלה ושר הפנים חוזרים שוב ושוב על אותו שקר, כנראה בתקווה שהוא יהפוך לאמת, אין ברירה אלא להזכיר בפעם המי יודע כמה את העובדות: ממשלת ישראל מתחמקת מלבחון את בקשות המקלט של רובם המכריע של האריתריאים והסודנים.
3. הספין
זוכרים שאי שם בסוף הקיץ התבשרנו על כך שמשרד הפנים הגיע להסכם עם מדינה שלישית באפריקה, שאחרי החגים תקלוט את מבקשי המקלט מישראל? וזוכרים שארגוני הסיוע הישראלים טענו שמדובר בספין שנועד להוליך שולל את דעת הקהל ואת שופטי בג"ץ, ושכמעט בוודאות אין מדינה כזו ואין הסכם? מאז חלפו חודשים ארוכים, החגים נגמרו מזמן, פורים כבר בפתח, ולאן נעלמה המדינה השלישית? לאן נעלמו המטוסים שאמורים היו לקחת לאפריקה רבבות אריתריאים וסודנים?
4. הסלבריטאים
הכי קל להתעטף בציניות כשרואים את אורי גוטליב שוטף כלים במסעדה שלו ומקונן על מצבם של מבקשי המקלט. אני דווקא חושב שמפורסמים שמקשיבים לצו מצפונם ונרתמים למען מטרה ראויים להערכה.
5. התורים
המוח הישראלי לא מפסיק להמציא לנו פטנטים. ברשות ההגירה החליטו לתחום את זמן הקבלה של רבבות מבקשי המקלט לשעתיים, שלוש פעמים בשבוע. במקביל, מחייבים אותם להגיע על בסיס קבוע לחדש את אשרת השהייה. התוצאה: תורים של אלפי אנשים מול הלשכות.
המתנה של שעות (באמצע יום העבודה כמובן) היא סיוט, אבל הסיוט הגדול יותר הוא הפחד: מי שלא מצליח לצלוח את התור, להגיע אל הפקיד ולהסדיר את ענייניו, עלול למצוא את עצמו עם אשרה שפג תוקפה ולהילכד על ידי פקחי רשות ההגירה שיוצאים לציד ברחובות. כלומר, אנשים מקבלים עונש מעצר כשפשעם מסתכם בכך שהתור היה ארוך מדי.
6. הנואשים
בכל פעם שאני רואה בתקשורת את אחד מתושבי דרום תל אביב זועק בייאוש שאי אפשר ככה יותר, ומפנה את זעמו לעבר האפריקאים שכבשו את השכונה והסמולנים שמסייעים להם, בא לי לתפוס אותו וללחוש לו באוזן: אל תיתן להם לעבוד עליך. אל תיתן לנתניהו וסער לעשות ממך צחוק. אל תהיה פראייר.
המצב במדינת לוינסקי מחורבן, ורק דבר אחד הוביל למצב הזה: המדיניות של ממשלת ישראל. למי ששכח, הממשלה היא זו שמנהלת את העניינים וקובעת מה קורה. לא האפריקאים ולא ארגוני הסיוע.
מה שקורה בדרום תל אביב זו התוצאה הישירה של מעשיה של ממשלת ישראל: ממשלה שמאפשרת ל-53 אלף אפריקאים לחיות כאן, ובו בזמן מאיימת עליהם, רודפת אותם, מקשה עליהם לעבוד, לא מספקת להם שירותי בריאות, ומאלצת אותם להתרכז בגטאות של עוני, פשע ומחלות.
הדרך היחידה לשקם את שכונות הדרום עוברת דרך שיפור מצבם של מבקשי המקלט: פיזורם במשקים חקלאיים ומקומות עבודה ברחבי הארץ, מתן אשרות עבודה מסודרות שיאפשרו להם להתפרנס בכבוד כל עוד הם נמצאים כאן, מתן שירותי בריאות בסיסיים. כשהממשלה מתעללת במבקשי המקלט היא מתעללת גם בישראלים שגרים בשכנות להם. זו משוואה פשוטה והגיע הזמן להפנים אותה.
7. הטרגדיה
אישה שהלכה בסוף השבוע עם התינוקת שלה באזור התחנה המרכזית בתל אביב הותקפה על ידי גבר. התוקף דקר את התינוקת בראשה, ופצע אותה קשה. האישה היתה אריתריאית, התוקף ישראלי, כנראה שיכור. רק תארו לכם מה איזו מהומה הייתה פורצת אם הסיפור היה הפוך.