כששמעתי שיואב גלנט הוכתר לנסיך הביטחוני של כחלון, לא מאוד התרגשתי. אם מושחת שלקח שוחד כמו אריה דרעי יכול להיות שר בממשלה הבאה, מה אנחנו רוצים מגלנט? אבל אחרי הראיון שלו ב"אולפן שישי", אני כבר יודע בדיוק מה אני רוצה מגלנט: שיפסיק למרוח, לטשטש, לזרות ספינים ורבעי אמיתות ולחשוב שכולם מטומטמים.

באמת שלא חשתי צורך דחוף לחזור ולכתוב על פרשת הקרקעות של גלנט, כתבתי על זה מספיק בעבר ועל אף שאני משתדל להיות ירוק יש מקרים שבהם אין צורך במיחזור. אבל ההופעות האחרונות שלו, ודברים שמופרחים לאוויר על ידי מקורביו, פשוט לא מותירים ברירה.

אפשר היה לסלוח על קומבינת הקרקעות של גלנט, שבמסגרתה פלש לעשרות דונמים של אדמות ציבור, השתלט בעזות מצח על שטחים במושב עמיקם וסלל לעצמו דרך פרטית ומלכותית הביתה, הפעיל קשרים ולחצים על פקידים ומקורבים כדי לקבל הטבות וטובות שאדם מהיישוב לא יכול לקבל - על כל זה אפשר היה לסלוח, אם הוא רק היה טורח לבקש את סליחת הציבור.

כאמור, למרבה הצער יש גרועים ממנו בפוליטיקה הישראלית. אבל גלנט, שבמסיבת העיתונאים עם כחלון לכאורה הודה בשגיאה, הבהיר באולפן שישי לאיזה שגיאות הוא מתכוון: העובדה שהוא "לא דיווח לציבור בזמן אמת" (נו, באמת), ושפנה לגורמים הלא נכונים שהטעו אותו. הבנתם את זה? האלוף במילואים בסך הכל משול לאזרח שהגיע למשרד הרישוי, פנה בטעות לאשנב הלא נכון ונפל על פקיד עצלן שנתן לו למלא טופס שגוי. ועל זה אנחנו נטפלים אליו?

לא עניין של טעם וריח

מסרים ברוח זו מופצים בשנים האחרונות פעם אחר פעם מסביבתו של גלנט: מה אתם רוצים מהבנאדם, בסך הכל עשה חריגת בנייה קלה אז למה לעשות עניין. הגדיל לעשות אלי אללוף, מי שעמד בראש ועדת העוני ומשמש עכשיו כקולגה של גלנט ברשימת כחלון. "כל אחד נהיה שופט פה", הוא אמר השבוע ל'גלובס'. "יאללה תנו לחיות. אנשים שואלים למה אתה לא הולך לפוליטיקה וברגע שאתה הולך, תוקפים אותך... פתאום אומרים לו על חמישה מטר גדר שהוא טעה, שזה אסור? מספיק".

כניסתו של גלנט דחקה את גבאי לפני הבחירות (צילום: חדשות 2)
חשוב לדעת את העובדות על נסיך הביטחון של כחלון, ולא רק את הספינים שמוכרים בתקשורת |צילום: חדשות 2
ספין פופולרי נוסף נוגע לתמונה המפורסמת של טירת גלנט בעמיקם. 'על טעם וסגנון לא פוסלים אדם', אומרת הטענה הדמגוגית הנפוצה, כאילו גלנט נפסל לרמטכ"לות בגלל גודל הסלון שלו. ובכן: מימדיה של טירת גלנט אולי מעוררים כמה תהיות על עולמו הפנימי של האיש, ובעיקר על החיבור בינו לבין מפלגה שנושאת את דגל השכבות החלשות, אבל היא ממש לא הסיפור כאן. לא הבית ולא מימדיו. הסיפור הן דווקא הקרקעות שמחוץ לבית, וחלקן גם מחוץ למושב.

אז בואו נעשה קצת סדר. כן, אני יודע שהדברים נכתבו ופורסמו על ידי התחקירן האדיר של "מעריב" קלמן ליבסקינד, אבל מכיוון שגלנט בונה על חולשת הזיכרון של הציבור כנראה יש צורך לחזק אותו. ואלה עיקרי המימצאים של סידרת התחקירים של ליבסקינד: גלנט קיבל בקומבינה, בדרך שאנשים מהיישוב שהם לא גנרלים מקושרים לא יכולים לקבל, 35 דונם חקלאיים סמוך למושב עמיקם. ומכיוון שזה לא הספיק לו הוא פלש לעוד 28 דונם. "אין מחלוקת כי האלוף גלנט פלש לשטח לא לו", קבע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. במשך ארבע שנים, כשמינהל מקרקעי ישראל התחנן שיפנה את הפלישה, סרב גלנט בתירוצים שונים לעשות את זה. בפרשה נוספת השתלט גלנט על עוד שטח ציבורי פתוח בן כמה מאות מטרים סמוך לביתו. הוא נטע בו עצים, בנה טראסות וסלל דרך בת עשרות מטרים, בניגוד לחוק ובלי היתר, כאילו היה זה שטחו הפרטי. אחר כך סללו עבורו חבריו עוד דרך, הפעם של 120 מטרים, גם היא על שטח ציבורי. על כך כתב מבקר המדינה: "נמצא כי האלוף גלנט עשה שימוש חורג בשטח הציבורי הפתוח הסמוך לביתו המיועד לכלל, לצורך מעבר רק לכלי רכבו... ובמקרה זה עשה האלוף גלנט שימוש בשטח לא לו. השימוש החורג נמשך שנים ארוכות". 

אחרי מבקר המדינה בדק את הדברים גם היועץ המשפטי לממשלה, שכתב בחוות הדעת שלו את השורות הבאות: "ההתנהגות הכללית העולה מהמסכת העובדתית שנפרשת כעת היא של אדם העושה במקרים לא מעטים דין לעצמו, תוך קביעת עובדות בשטח, תוך הסתייעות גורמים בכירים שונים לצורך כך... ספק אם ראוי מבחינה ערכית להותיר בעיניה את ההחלטה בדבר המינוי של גלנט להיות רמטכ"ל".

זריקת הטשטוש שגלנט ולהקתו מנסים להזריק לציבור מקוממת, אבל זה עוד כלום לעומת הניסיון הציני שלו לקשור בין פרשת הקרקעות לפרשת הרפז, ולייצר מצג שווא כאילו בשני המקרים הוא נפל קורבן למזימה מרושעת של חבורת חורשי רעתו שביקשו למנוע ממנו את הרמטכ"לות. אני לא בקיא בפרשת הרפז ואם הוא יצא ממנה צח כשלג זה בהחלט משמח, אבל את פרשת הקרקעות אני דווקא מכיר מקרוב, בהיותי העיתונאי שביקר בעמיקם, אסף חומרים והתחיל לתחקר את מה שמתרחש שם. בשלב מסויים חבר אליי קלמן ליבסקינד, ובהמשך העברתי לידיו האמונות את המקל, איתו הוא המשיך לסידרת התחקירים שבסופו של דבר חסמה את דרכו של גלנט לרמטכ"לות. לא מזימה ולא נעליים, ומיותר לציין שלא קלמן ולא אנוכי פעלנו בשירות אינטרס אפל כלשהו. לזכותה של רינה מצליח, אגב, צריך לומר שבאולפן שישי היא מיהרה להעיר לגלנט שהוא מערבב בין שתי פרשות שאין ביניהן שום קשר, אבל גלנט, כבר בשלב המוקדם של הקריירה הפוליטית שלו, גילה יכולת מרשימה בהשתלטות על הדיון והטייתו לכיוון שנוח לו.

אם מישהו סבור שכישוריו הבטחוניים של גלנט מצדיקים את הבחירה בו על אף מה שהתגלה בפרשת הקרקעות, אין לי בעיה עם זה; זו הכרעה ציבורית וערכית לגיטימית, גם אם אני לא משתגע עליה. אבל ההכרעה הזו צריכה להתקבל מתוך ידיעת העובדות, ולא על בסיס ערימת הספינים שגלנט ואנשיו מנסים להאכיל אותנו בכפית - ולמרבה הצער רבים בתקשורת ובציבור בולעים בשמחה.

aviv67@gmail.com