אני מקליט את זה ביום שבת, היום שבו גלעד שליט "חוגג" יום הולדת חמישי בשבי.
אני רוצה להקריא סטטוס שכתבתי לפני שבועיים, והיום נקשר לי מאוד לעניין של גלעד, וגם לנושא השבת:
"שבת שלום, רק למה השלום ממאן להגיע בעודנו מאחלים אותו מיום הבריאה.
חבל שאין מי שיחבר נכונה בין הקישורים האסוציאטיביים שבין יום השבת לבין השלום, כי אז לא מעט קושיות היו נפתרות מבעוד מועד והמטאפורה הזאת גם הייתה מקבלת אחיזה במציאות. כך לפחות חושבות, אני בטוח, ומדברות עיניו הלאות של הילד שנשמתו נלקחה בשבי. שביתת שלום".
לפחות מבחינתי קשה לי לומר שבת שלום כל פעם ששבת מגיעה. בעיניי זו שביתת שלום. כל עוד גלעד לא בבית, קשה לעבור לסדר היום.
בוידאו אני מקריא שיר, ומה שאני רוצה להגיד בו זה שאנחנו כבני אדם, נבראנו בצלם הבורא, ואנחנו שותפים ליצירה שלו. אם ננתב את הכעס למקום של תבונה ואחווה, המקום שבו אנחנו חיים יהפוך לבית רגוע ללא תאווה.
אני מקווה שמקבלי ההחלטות יבינו שהכוח שלהם נמצא ברוח שלהם, והרוח שלהם נמצאת בכוח שלהם, ושאת יום ההולדת הבא שלו גלעד שליט יהיה פה בארץ.