רה
העיקר שהוא מרוצה. ראש הממשלה בנימין נתניהו|צילום: רויטרס

ברוכה הבאה, שנת 2012. כפי שאנו אומרים בראש השנה: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". אמנם אין ייאוש בעולם כלל, אם להמשיך בקו היהודי, אבל אם המתנות לשנה החדשה שקיבלנו מהממשלה יעידו על המשכה, הרי שיש צורך דחוף להקדים את הפגנות הקיץ לאביב.

נתחיל בבשורת המחירים - את העובדה שרשתות השיווק חזרו למחירי טרום המחאה, אנחנו כבר מרגישים עמוק וכואב בכיס. מחירי הדלק, בפיקוח ממשלתי, גם עלו אמש, ממש ברגעי השיא של נשיקות הסילבסטר. ועוד פריט: מחירי התחבורה הציבורית עלו בפעם השלישית תוך שנה. ההזדמנות לייצר חלופה למי שלא משתמשים ברכב (רוב רובם של הישראלים, תתפלאו), או שכורעים תחת נטל עלות רכב ודלק, כשלה. המסר של הממשלה לצעירים, בעלי משפחות, אנשי פריפריה וכל מי שאיננו בעשירון העליון ומעלה, הוא נוקב: "לא ברכב, לא באוטובוס ולא ברכבת. עדיף פשוט שתישארו בבית!".

אם אתם כאלה שמתנחמים בטרכטנברג, אז כדאי שתתחילו לחשב את קיצו לאחור. הדו"ח מוסמס ופוספס. רפורמת המיסים שנכנסת היום לתוקף לא כוללת העלאת מס לשכבות השכר הגבוהות, הקיצוץ בתקציב הביטחון הפך לתוספות נדיבות וחוק חינוך חינם לגילאי שלוש וארבע, שהיה אמור להפוך את החינוך בגילאים הקריטיים לנחלת הכלל ולחסוך לחלקנו עשרות אלפי שקלים בשנה, ממשיך להיות מוקפא.

אפילו יו"ר הועדה, פרופסור מנואל טרכטנברג, איש נעים הליכות, שיש אומרים שבונה על התפקיד הממסדי הבא, למשל נגיד בנק ישראל, לא נשאר אדיש. הוא תקף את הממשלה, אותה שיבח בימי הקיץ החמים, כמי שאינה מפספסת כל הזדמנות לפספס הזדמנות. אגב, חבר ועדה אחר, אייל גבאי, עד לא מכבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אף הוא ראה את האור והכריז שלא ניתן לחיות במדינה בה יש לעבוד עשרות שנים על מנת לרכוש דירה. מר גבאי, חבל שגילית זאת באיחור קריטי של כמה חודשים.

יש גם חדשות טובות

אבל לא הכל שחור בפתח השנה. שכר השרים מטפס בכשמונה אחוזים. לא אלמן ישראל. גם מי שלא נלהב מהביקורת הפופוליסטית על חברי הכנסת, אינו מאמין ש"כולם מושחתים" ורוצה שיוכלו למלא את תפקידם בנינוחות, יכול להשתומם כיצד תקציב התוספות עבר בקול דממה, ללא כיפופי ידיים של האוצר, ללא צורך מצד חברי הכנסת לאיים וללא הפגנת המונים אחת. אכן, תמונות קשות.

ובכל זאת, השנה מסתיימת גם עם הישגים. מהלך להעלאת גיל הפרישה לנשים, בשוק תעסוקה השובר שיאים בפערים מגדריים, סוכל. אמנם, שר האוצר טען לפופוליזם של ארגוני הנשים וחברי הכנסת שסיכלו את המהלך של האוצר. אבל בינינו, ד"ר שטייניץ, כאשר משרדך מבקש להעלות את גיל הפרישה ב"שלוף", ללא שום השקעה בלמידה ובשיפור משק התעסוקה, האכזרי לנשים בכלל ולנשים מעל גיל חמישים בפרט, מי כאן הפופוליסט?

שנה טובה!

>> הטור הקודם שלי: 2011 הייתה השנה שבה ההמון קם מהכורסא
>> הרגעים הגדולים של 2011