אז בכל זאת הגענו, למרות הכל. לופ המסרים, השלטים, הסרטונים מתנקז לרגע אחד בו הפתק (ליתר דיוק כחמישה מליון כאלה) הופך להיות הכוכב הנולד. לפני שיהיה מאוחר מדי, כמה תזכורות לבוחר החברתי בדרך לקלפי:
בדרך לקלפי, לא לשכוח להגיע לקלפי- "הכלב אכל", "לא העברתי כתובת" או "אין למי להצביע" - לא הולך. מי שלא מצביע- משפיע. מי שלא מצביע מחלק את קולו למפלגות הרוב. חברתי הוא מאמין ולא ציני ולוקח חלק בכל יום וכל שעה וודאי ביום ושעה כאילו..
1) זכור את הגירעון- בכל העולם המערבי, פוליטיקה היא ראשית לכל כלכלה. בכנס שערכנו, לפני כמה ימים, בבאר שבע איש לא הזכיר כיפות ברזל וגראדים. כולם דיברו בכאב על יוקר מחיה, חינוך, בריאות ותעסוקה. בסקר שערכנו 58% אמרו שידרשו תשובות ממפלגתם לגבי ההתמודדות עם גירעון ה-40 מיליארד. אז תדרשו.
2) אל תתנתקו- מיקוד בחברתי-כלכלי לא אומר הזנחת הצירים האחרים. הנושאים המדיניים, הביטחוניים והדמוקרטים, הם בלתי נפרדים ומשפיעים על הציר החברתי. ריכוזיות היא בעיה בדמוקרטיה ודה לגיטימציה בינלאומית מתבטאת בשורת הייצוא. תחשבו בגדול.
3) ותרו על הציניות- תחשבו אקטיביסטי. עם מי תוכלו לייצר חיבורים בכנסת הבאה? איך תוכלו לקדם את מה שטוב בעיניכם? מי יקים שדולות לדיור ציבורי, לסביבה, להעסקה ישירה, למעמד האישה, לצמצום הפערים וכו'.
4) אל תשנא את אחיך בלבבך- אומר הפסוק. פוליטיקה חברתית היא הפוכה מפוליטיקה של שנאה. צריך לחלק אחרת את המשאבים, אבל לא החרדים/ רוסים/ ערבים/ עניים אשמים. הכנסנו ביחד את העגלה לבוץ? כולנו חייבים לקפוץ ממנה ולדחוף יחד.
5) ועוד על הדרה- מפלגות שהרחיקו ודחקו מעבר לגדר נשים/ מזרחים/ ערבים/ דתיים, הן מפלגות מפוקפקות. החברה הישראלית יכולה להפוך את המגוון לכח. זה לא יקרה אם הפוליטיקה שלנו תהיה מדירה.
6) ושוב על הדרה- אריאל שרון היה מי שבשיא האינתיפאדה השנייה, אחרי בחירות 2001, הזמין את המפלגות הערביות למשא ומתן קואליציוני. האקט לא חזר במערכות הבחירות האחרונות. כן, הם לא נחמדים ויש המון בעיות עם הח"כים הערבים, אבל בידוד והחרמה שלהם, פוגעים בכולנו.
8) שימוש במצפנים- הזירה הווירטואלית והמחאה החברתית ייצרו מגוון של כלים אזרחיים למעקב ומיפוי של עמדות ועשייה בפועל של פוליטיקאים ומפלגות. זה הזמן להשתמש בהם: המשמר החברתי, כנסת פתוחה, המצפן לבחירות, פוליטיקלי קורקט ועוד ועוד.
לסיכום- חפשו בזירה את מי שמקדם נשים, עולים, מזרחים וערבים. חפשו את מי שמפרט את תכניותיו. את מי שהוכיח תפיסה בהירה ועשייה עקבית. את מי שיתן ערך מוסף לטובת שינוי חברתי. את מי שמסתכל על כשני מיליון אזרחים עניים, כמו גם על מעמד הביניים. את מי שנותן אופק ותקווה. כי אין לנו ארץ אחרת.