פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת. כך מתחילות אגדות. לעומת זאת, מה שאחלוק בטור הזה איננו אגדה: החלטתי להתמודד לרשימת מרצ לכנסת ה-20. לא פתאום ולא בבוקר.
זו תוצאה הכרחית של שני העשורים האחרונים בחיי. שני העשורים הללו התאפיינו בהובלת פרויקטים חינוכיים, מאבקים סביבתיים וחברתיים, עשייה קהילתית פורה ומתנדבת בדרום בכלל ובנגב המערבי בפרט, הובלת התאגדות עובדים, הובלת מאבק לקידום הסדרה מדינית בעוטף עזה ועוד ועוד.
כל אלו תוך יצירה, רקימה והשקעה בשותפויות. כי רק ביחד מגיעים רחוק. רק ביחד מנצחים.
בשנים האחרונות, בהרצאות לאלפי אנשים, מצאתי את עצמי לא פעם מול השאלה: "אז מה אתה מציע? איך אנחנו יכולים לשנות?" והתשובה המיידית הייתה: השתתפו בפוליטיקה המפלגתית. התפקדו למפלגה שקרובה להשקפת עולמכם. הובילו שם פעילות/ פורום/ סניף. ביחרו והיבחרו. בארצי ובמוניציפאלי. כל זה לצד פעילות משמעותית בחברה האזרחית, בארגונים החברתיים, ארגוני הסביבה, נשים, זכויות האדם, חיים משותפים ועוד.
היות וגדלתי במשפחה ממלכתית (מימין), עם כבוד רב לנבחרי ציבור, אני עושה את זה בחיל ורעדה. הזדמנויות קודמות והצעות קונקרטיות, בבחירות קודמות, מצאו אותי מבקש לעצמי עוד זמן לשפשוף, ללמידה, להעמקה. על מנת לייצג ציבורים רחבים בכנסת ישראל יש צורך בכתפיים רחבות, ראש צלול וחד ולב טהור. כל אילו דורשים עבודה יומיומית. אני שם, בעבודה הזו, ועם הכלים הללו, כעת.
עולה השאלה: למה במרצ? כי מרצ מרימה דגלים של צדק חברתי-כלכלי ופתרון מדיני בלי להתבייש. כי היא מתנהלת בצניעות וניקיון, ביחס לכל דבר אחר בפוליטיקה המפלגתית הישראלית. כי יש לה מנגנון שמאפשר לאנשים טובים באמת, ולא לכוכבי הרגע, להתקדם. כי חברות וחברי הכנסת שלה מצטיינים באופן עקבי בכנסות האחרונות. וכי הגיע הזמן לחבר ולהתחבר לשמאל ערכי ממקורות יניקה חשובים ביותר: היהדות, המעמדות הנמוכים והפריפריה הגיאוגרפית. אני במסע של מלאכת חיים. המסע לא החל עתה. זו עוד תחנה. בדרך למימוש ערכים ולתיקון החברה הישראלית. אני זקוק לסיוע רב על מנת להצליח. ההצלחה היא תמיד משותפת. מוזמנים לפנות ולהציע סיוע. כי אין לנו ארץ אחרת ואין לנו כנסת אחרת. נעשה ונצליח!