לפני שתאשימו אותי בצדקנות, אודה ואתוודה שאינני חף מהתופעה וכל קריאה החוצה מחייבת אותי לא פחות, ואף יותר. אין צדיק בארץ אשר לא יחטא, אבל יש מי שמשתמשים במסך הבערות, בדרך להשתתפות פעילה בניצול ועושק של אחרים. לפחות בשבילי, תם עידן הבערות בעניין.
אז בואו נדבר על פורנו. חברה זרקה לי את המתאבן, לפני מספר חודשים: 'פורנו וזנות חד הם'. המחשבה המטרידה הובילה אותי לחפור בעצמי ובנתונים. מסתבר שגם אם אני לא שם שקל ישיר אחד בתעשייה (ולשמחתי לא עשיתי זאת מעולם), כל חשיפה לחומרים פורנוגרפיים עושה אותי שותף בתעשיית מין בתשלום, בכפייה ובהתעללות.
התעללות, השפלה וסמים
העובדות ידועות וברורות: אחוז הנשים שמגיעות לתעשיית הפורנו מתוך פגיעה מינית קשה, גבוה במיוחד. גם שם רוב גדול של הנשים סופג התעללות והשפלה, אונס, הלעטה בסמים ואלימות פיזית. רובן סובלות מהדרדרות ומסיימות את חייהן באופן טרגי כזה או אחר, עם תוחלת חיים נמוכה.
תעשיית המליארדים הופכת כמה גברים אלימים לעשירים כקורח והרבה מאוד נשים לפגועות באופן שכל סטריליות של אדם-מחשב לא יכולה לטשטש. ולא נגענו עדיין בזירות הפדופיליה והביזאר שאני אפילו לא מדמיין ולשמחתי לא ממש מכיר. ושלא נטעה: הגבולות בין התעשייה הנתפשת בעינינו "לגיטימית" ובין זו הקשה והבלתי חוקית בעליל, דק עד בלתי קיים.
כמובן, שמדובר בתעשייה הנהנית מגב משמעותי של מקבלי החלטות, מיוצגת על ידי לוביסטים ומהווה מנוע צמיחה אימתני, שמסמן גם הוא, בדרכו, כיצד מדידת הצמיחה הכלכלית במונחים חומריים, יכולה להוביל להרס חברתי.
אז שלא תבלבל אותנו הזמינות, התירוץ ש'כולם נכנסים לזה' והיכולת להשתמש בחומר הממכר הזה באופן דיסקרטי. כל חשיפה מכוונת שלנו לחומרים פורנוגרפיים מאכילה את המפלצת וזו פוגעת במעגלים חברתיים רחבים ביותר, באופן ישיר ועקיף לכל אדם מודע אין ברירה. כפי ששר מאיר אריאל "גם מזה עוד נצטרך להיגמל". כאן ועכשיו.
ולצד הגמילה והאחריות האישית, נצטרך כולנו לצאת למאבק תקיף בפורנוגרפיה הרכה והקשה, זו שבפרסומות ובסדרות לנוער וזו שבאתרים הידועים והכה רבים. לגבש קואליציה של נשים וגברים, חילונים ודתיים (יש שם חיבור משמעותי), שיפגעו אנושות במפגע החברתי הזה.